האורגיה האחרונה?

הבית היה ארוז ובדרך לאנגליה. נשארו רק חלק מהרהיטים, וכלים שהחלטנו לא לקחת איתנו. "כל הצעצועים כבר לא פה", אמרתי למירב כאשר התקשרתי לקבוע מפגש לכולנו. "אז יש רק רק הזין של בני הזוג, וחורי הכוס והתחת שלנו..."

"ואת תשכחי את הפה... מספק בהחלט, אבל אולי אני אביא כמה דברים משלי", צחקה מירב. לא הופתעתי. ידעתי שמירב תאמר זאת.

"תביאי מה שאת רוצה", עניתי. "אבל אל תשכחי אותם אחרי השימוש. גם את צריכה לארוז."

מירב ויריב, כזכור, היו גם כן בתהליך ה- Relocation יחד איתנו.

"אורית, אין סיכוי שאני אשכח..."

* * *

יום שני בערב.

מחר, ביום שלישי, אנחנו עוזבים. סוף סוף. עמית אמר לי שהוא "הכין לי הפתעה". אני לא יודעת מה היא. אני רק יודעת שאני מאוד אוהבת את ההפתעות של עמית. אז הכנתי גם אני לו הפתעה...
מפגש אחרון בבית הזה עם מירב ויריב ואילנה ואנדרו. אני תמיד מתאמת עם עמית את האורגיות שלנו; הפעם החלטתי שאני מפתיעה אותו. ידעתי שהוא לא יתנגד. להיפך. הוא ישמח. ותיכננתי את הכל, כך שעמית יבוא הביתה וכולנו נחכה לו. Surprise party לאיש שבזכותו החיים של כולנו עומדים להשתנות, ואני מאמינה שלהשתנות לטובה.

ה'אורחים' הגיעו בערך בשש וחצי בערב. עמית היה אמור להגיע אחרי שבע. הובלתי את כולם אל הגן שמאחורי הבית. "בואו נתפשט", הצעתי. "נהיה כולנו ערומים כשעמית מגיע". הנוכחים הסכימו כמובן, ואילנה היתה הראשונה להיות בעירום מלא, אחרי שהחליקה אל מחוץ לחולצה והמכנסיים שלבשה. 'היא למדה ממני משהו'... אמרתי לעצמי כשראיתי שהיא לא לובשת תחתונים או חזיה. אנדרו התפשט אף הוא, והזין שלו כבר עמד. יריב היה ג'נטלמן מושלם ועזר למירב להיחלץ מהשמלה שלה, והיא נשארה עומדת בתחתונים בלבד. תחתוני 'סבתא' מלאים. מוזר מאוד... כעת התפשט גם יריב, והופתעתי שגם הוא נשאר עם התחתונים עליו. טוב... אם הם לא רוצים להתפשט עדיין לחלוטין, זכותם. לא אמרתי כלום, והלכתי להביא שתיה לכולם.

"חשבתי שאת מביאה איתך אביזרים", הערתי למירב כאשר החזרתי עם מגש המשקאות. מירב שישובה היתה על אחת מספות הגן ליד הבריכה קמה. "ברור שהבאתי. אם אמרתי שאני מביאה, אז הבאתי". והיא הפשילה את התחתונים שלה, נשכבת על הדשא ומפסקת את רגליה. ואז ראינו שמהכוס שלה מציץ קצה ויברטור, ובתוך התחת היה לה פלאג אנאלי ורוד. "יריב..." קראה החברה שלי לבן זוגה. יריב ניגש אליה, הפשיל את תחתוניו ונעמד על ארבע. גם לו בתחת היה פלאג אנאלי, שחור. פרצנו כולנו בצחוק. ניגשתי ושלפתי מתוך מירב את הצעצועים שהביאה, ומתוך התחת של יריב הוצאתי – בזהירות – את מה שהיה בתוכו. "שלשה אביזרים יספיקו, אני מקווה" גיחכה מירב. "בכל מקרה, לא היו יותר חורים..."

ליקקתי את הפלאג שהוצאתי מהתחת של מירב, והגשתי אותו לאילנה. "תכניסי לי אותו", בקשתי וירדתי על ארבע. אילנה לא היססה. מירב פיסקה לי את העכוזים והגניקולוגית שלי ליקקה לי את החור של התחת, סכה אותו עם הרוק שלה ומכינה אותו לחדירה. כשראתה שאני מוכנה, דחפה את הפלאג לתוכי. מירב משכה את עכוזי התחת שלי לצדדים בכוח, וחור התחת שלי נפער. אחחחח... זה היה כ"כ טוב...

"עכשיו את", אמרתי לאילנה שירדה מיד ל'דוגי'. כעת פתחה לה מירב את התחת בשתי ידיים, ואני הכנסתי פנימה את הפלאג השחור שהיה קודם לכן בתחת של יריב. המכשיר נעלם בתוך התחת של אילנה ללא כל קושי. "אנדרו, תורך", אמרתי. הבחור נראה קצת מהוסס, אך לבסוף התמקם גם הוא על הברכיים והניח לאילנה להחזיק את התחת שלו פתוח. לאנדרו יש חור תחת קטן וצר, והוא דורש טיפול מאוד עדין וסבלני כדי שמשהו יכנס לשם. לקחתי את נוזל הסיכה שהיה מוכן בצד (הרבה לפני שהחברים הגיעו) ופתחתי בעיסוי סבלני של הפתח האחורי של האוסטרלי המשעשע. לאט לאט הרגשתי בקצות האצבעות שהשריר הטבעתי של אנדרו מתרכך ונפתח, והזין שלו – שכעת היה במלוא הזקפה – העיד על כך שאנדרו נהנה מהטיפול שהוא מקבל. "הוא מוכן", קבעה אילנה. נטלתי את הויברטור והתחלתי להחדיר אותו אל אנדרו. הפעלתי את הרטט, וראיתי שאנדרו נהנה מזה. לאט, אך בבטחון, נתקע כל הויברטור בתחת של אנדרו, ולבסוף גם הקצה נעלם בפנים. וואוו! על האפשרות הזאת לא חשבתי.

"אני מרגיש את הויברטור כל כולו בתוכי", אמר אנדרו וצליל דאגה בקולו. "מה יהיה?"

"אל תדאג, יקירי" אמרה לו אילנה. "כשיגיע הזמן, נוציא לך אותו בלי בעיה".

זמן קצר לאחר מכן הגיע עמית. לא שמעתי את המכונית שלו נכנסת וחונה בגראג', אבל הנה הופיע האיש עצמו, במלוא הדרו. בחליפה חומה בהירה, עניבת קרם וחולצה לבנה שלמרות היום הארוך לא היה עליה רבב, עמית נראה הדור ומלכותי בדיוק כפי שהיה בבוקר, כשיצא מן הבית. רק שביב של זיפי זקן טרי עיטרו את פניו היפות.

"אהה... אני רואה שהחגיגה התחילה בלעדי... ובעצם תוכננה בלעדי..." העיר בקומיות. הוא שיחרר את העניבה שלו, והתיישב לצידנו. "אורית, אני מבין שהחלטת שאת הערב האחרון אנו מבלים עם כולם. אוקי... ומה התפריט?"

הסתובבתי על הברכיים והראיתי לעמית את הפלאג שהיה תקוע בתחת שלי. "מירב היתה kind enough להביא לנו צעצועים, בהעדר אלו שלנו. והם כבר נמצאים במקומות הראוייים להם. חברים... הנה, תראה..."

עמית סקר בהערכה רבה את מה שהיה תקוע בתחת שלי ושל אילנה, וצחק כאשר אמר לו אנדרו שגם לו יש ויברטור “somewhere inside” ושזה תקוע עמוק עמוק בפנים... הוא התפשט מהר, הזין שלו כבר עמד ענקי, והגיש לי אותו למציצה. בדיוק מה שהייתי צריכה באתו רגע! גם אילנה ומירב יצאו לפעולה, מוצצות את האיברים של אנדרו ויריב. שניהם היו מיוחמים מאוד, ויריב לא היה זקוק ליותר מדקה וחצי של טיפול כדי לגנוח את גניחות האורגזמה הראשונה שלו ולהשפיך למירב בפה. אנדרו גמר אף הוא, מוציא מהזין כמות מכובדת ביותר של זרע חם ישר על השדיים הגדולים של אילנה. עמית היה האחרון לגמור, מעניק לי המון המון שפיך רותח שהחליק מיידית במורד גרוני.

הגמירה של עמית לא הרפתה את ידי. המשכתי למצוץ לו את הזין במלוא הקיטור, כדי שהוא ישאר מתוח ושמיש. לאחר מכן השכבתי את עמית על הדשא, עולה עליו ומשקיעה את הזין האדיר עמוק לתוך הכוס הרותח שלי. את האורגזמה הראשונה לאותו ערב חוויתי תוך כדי אותה חדירה ראשונית של עמית לתוכי. אני זוכרת שאפף אותי ענן של עונג ומבעד לערפילים שמעתי את עצמי צורחת כמו מטורפת. רעדתי כולי, ו'נפלתי' על הזין של עמית שהבקיע את דרכו לתוכי וראשו היה כעת בתוך הרחם שלי. עמית אחז בשדי, תומך בי כדי שלא אתמוטט לחלוטין. ומשחלפה לה האורגזמה, ניצמדו שיפתותינו לנשיקה משכרת של אהבה ורוך. ובעוד לשונותינו משחקות זו בזו, התחלתי לנוע הלוך וחזור על האיבר הבלתי-אפשרי הזה של עמית, מכוונת את שנינו אל אורגזמה נוספת.

לצידנו היו אנדרו ואילנה עסוקים בשלהם. הזין של אנדרו חזר למלוא גודלו, והוא גהר מעל בת זוגו הסקסית להחריד וזיין אותה בקצב מתון. הקולות שעלו מהם לא השאירו מקום לספק: הם נהנים מאוד. מירב ויריב ישבו על הדשא וצפו בנו, ידיה של מירב מעסות את הזין של יריב, מכינות אותו לבאות. ואז, קם יריב והתמקם מאחורי. מירב פיסקה את העכוזים שלי, ויריב החדיר את הזין שלו לחור של התחת שלי. כזכור, היה לי פלאג אנאלי בתוכו... אך זה בהחלט לא הפריע לי לקבל שם גם את יריב. מירב מיקמה עצמה כעת מעל ראשו של עמית, שתוך כדי הזיון שלח לשון וליקק את הכוס והדגדגן שלה באותה מיומנות שיש רק לו.

אנדרו פלט אנחה רמה, והשפיך בתוך הכוס של אילנה. עוד רגע וגם היא גמרה, ממלמלת מילים לא ברורות, ראשה מיטלטל מצד אל צד בהנאה רבה. ואז סובב אותה אנדרו על ברכיה, ועם אצבעותיו דלה מן הזרע שזה עתה השאיר בתוך הכוס. הוא שלף מתוך התחת של אילנה את הפלאג, מרח את הנוזלים על החור, ודחף את הזין שלו בכוח אל תוך התחת של הגניקולוגית. אילנה היתה כעת פתוחה ומוכנה לקראתו, והיא קבלה את החדירה האנאלית של הזין הגדול ללא כל קושי. ידה הימנית עיסתה את הדגדגן שלה, והיא גמרה לפחות עוד פעם אחת תוך כדי שאנדרו מזיין אותה בתחת. היות והוא גמר כבר פעמים, היה זה זיון ארוך עד שגמר פעם שלישית, מתיז את השפיך שלו בתחת של אילנה.

מירב גמרה על הלשון של עמית. היא התיישבה לצידי, עוקבת בתאווה אחרי איך שעמית ומירב מזיינים אותי. עצם העובדה שמירב צופה בי מזדיינת גירתה אותי עוד יותר, ושלחה אותי לשרשרת אורגזמות שהותירו אותי literally חסרת נשימה. ואז שלפו של הגברים את האברים שלהם מתוכי, מירב הוציא גם את הפלאג החוצה, ואני הסתובבתי עם הגב אל פניו של עמית ושבתי ונחתתי על הזין שלו, הפעם כשהוא עמוק בתחת. יריב כרע מולנו, כיוון את הזין והחדיר אותו לחור של התחת שלי, לצידו של עמית. אאאאאווווחחח... זיון אנאלי כפול... עם שני אברים ענקיים שפוערים את החור של התחת שלי... אני כל כל אוהבת את זה!!!

אילנה הבינה שמה שעובר עלי כעת כנראה לא יהיה מספיק עבורי. לכן הורתה לאנדרו לכרוע על בירכיו, ואז שלפה את הויברטור מתוך התחת שלו והביאה אותו אלינו. היה לי ברור מה עומד לקרות, ואכן לא התאכזבתי. אילנה הפעילה אותו ודחפה לי אותו בבת אחת עמוק לכוס, מקפיצה אותי מתאווה ומתשוקה. היא זיינה אותי עם המכשיר תוך כדי שעמית ויריב מזיינים אותי בתחת, ושוב חוויתי שרשרת אוגזמות שהיו תענוג שפשוט אין לי מילים לתאר.

* * *

"הבית הזה ראה אין-סוף סקס", אמר עמית כאשר שכבנו לנוח עם תום האורגיה. "תארו לעצמכם שהדיירים הבאים היו יודעים על כך..."

"אתה מוכר את הבית?" שאל יריב בהפתעה. גם אני הופתעתי, חשבתי שעמית להמשיך ולהחזיק בנכס רב הערך, כשהקעה וכביטחון.

"לא, אני לא מוכר. אני רק אומר שאילו מכרתי, הדיירים הבאים היו יוצאים מדעתם."

"אני בטוח שהיית מספר להם, בפרטי פרטים..." צחק אנדרו.

"או שולח אותם לקרוא את הסיפורים שאתם שולחים ל'עדשת עירום' ", הוסיפה מירב, יודעת היטב שלעולם לא הייתי חושף את חיינו האישיים בפני אף אדם.

"האתגר האמיתי יהיה לעשות אותה כמות סקס שהיתה לנו פה, בבית החדש", אמרתי. "אתם יודעים, לא ראיתי את הבית מאז שעמית קנה אותו. ביתיים עשו בו כל מיני שיפוצים ושינויים, ואני אפילו לא יודעת מה הם כוללים. אבל זה בסדר מצידי", חייכתי וקמתי את עמית, מחבקת אותו ומתרפקת עליו. "אני סומכת על עמית ויודעת שהבית יהיה נפלא. הוא גם אמר לי שהכין לי הפתעה... אז אני באמת כבר מחכה לראות אותו...."

"מי אמר לך שההפתעה קשורה לבית?" שאל עמית חיוך מסתורי שפוך על פניו. "אולי זו הפתעה אחרת לגמרי?"

"ואולי זו יותר מהפתעה אחת..." הציעה מירב, שמכירה את עמית טוב מאוד ויודעת שהוא אוהב להפתיע אותי בכל מיני צורות.

"אורית תצטרך לחכות, ולראות", סיכם עמית. "עכשיו בואו נקפוץ אל הבריכה לשחיה לילית אחרונה".

קמנו כולנו וזינקנו אל המים, חוגגים את החיים החדשים הממתינים לנו.

* * *

"הטיסה שלנו, אתה אומר, בשתים עשרה וחצי?" שאלתי את עמית כשיצאנו לדרך, אל שדה התעופה.
"כן".
"אוקי. בדקתי בלוח הזמנים של נתב"ג, והטיסה יוצאת בזמן. אני רק מקווה שלא ניתקע בפקקים."
"יהיה בסדר", חייך אלי עמית, ומשהו בחיוך שלו אמר לי שיש משהו שהוא לא מספר לי.

בשדה התעופה המתין לנו עמיקם, אחד העובדים הבכירים בחברה של עמית. הוא הגיע להפרד, ולקחת את המרצדס של עמית לאחסנה בחניון החברה. הוא לא היה לבד. עוד כמה אנשים ונשים באו לומר "להתראות", ביניהם דליה וענת, שתי המזכירות המסורות של עמית. דליה הסמיקה מעט כאשר ראתה אותי ("לא למדו אותך לדפוק?") אך בכל זאת היא חיבקה אותי בחום, ודמעות היו בעיניה כאשר נפרדה מעמית. "אל תהיי עצובה", אמר לה עמית ברוך, מוחה את דימעותיה. "אנחנו ניתראה, והרבה. אני משאיר את המשרד בידיים שלך ושל ענת, יחד עם כל שאר הצוות, ואין לי שום ספק שתעשו עבודה נהדרת. ואני מבטיח... בקרוב כולכם באים לביקור אצלנו. אוקי?... אז תירגעי..."

לדליה ולענת לא היה קל להירגע. בוס כמו עמית לא מוצאים אפילו במיקרוסקופ. והגבר הנפלא הזה... כולו שלי...

בכל אופן, העובדים שבאו להיפרד הגישו לי זר פרחים גדול, ומתנה לעמית ארוזה בקופסא גדולה עטופה בנייר מוכסף. עמית היה נרגש מאוד.

צעדנו אל תוך הטרמינל, ולהפתעתי ניגשו אלינו שני קציני ביטחון, ברכו אותנו לשלום ובקשו את הדרכונים. "הכל תקין, מכאן בבקשה..." אמר אחד מהם והוביל אותנו אל מעבר ל- Check-in ואל אחת היציאות. מכונית המתינה לנו, והיא לקחה אותנו אל אזור בשדה התעופה שבו לא הייתי מעולם. עצרנו ליד מטוס יפיפה, צבוע בלבן ופסים חומים מעטרים אותו לכל אורכו. עמית יצא מן הרכב, ופתח את הדלת עבורי. "בבקשה", חייך אלי. "זו ההפתעה שלך".

"מה?... מה זה?... שכרת לנו מטוס פרטי?"
"לא. לא שכרתי."
"אתה... מה, זה שלך???" הייתי בהלם.
"לא. זה לא שלי. זה שלנו".
Welcome to Heaven…