את שיר הכרתי בפייסבוק. איך התחלנו לדבר? מי יכול לזכור דבר כזה… אולי פשוט התחלנו דיון בתגובות לאיזה פוסט שעבר לדיון בפרטי וככה הפכנו לחברים טובים.
לא פגשתי את שיר אבל ידעתי איך היא נראית מהתמונות שהעלתה. הפנים עגולים ויפים והמבט שלה בעיניים… כמה חלמתי שיום אחד אוכל לראות את ההשתקפות שלי במבט החושק שלה. לפי התמונות וכיסוי הראש ידעתי שהיא דתיה מאוד וידעתי שזה לא יקרה לעולם.

כשהכרנו שיר הייתה נשואה, אבל עם הזמן הבעיות עם בעלה התגברו ויום אחד שיר סיפרה לי שהם מתגרשים.
"אפשר לשלוח לך חיבוק?" שאלתי בקריצה.
"למה רק לשלוח?" היא הפתיעה אותי. "בוא נצא לדבר קצת על ידי הים".
"אני בא" כתבתי מהר, לפני שתתחרט ויצאתי מהעבודה מוקדם. אבי שיושב לידי במשרד שאל אותי מה קרה ולמה אני יוצא מוקדם כל כך. גמגמתי משהו על אירוע לא צפוי ועל השלמה של השעות בערב.

לקח לי זמן למצוא את שיר, היא כבר ישבה על שמיכה קטנה על החול, בפינה רחוקה. בגלל החורף רק מעט אנשים היו על החוף.
"ספרי לי מה קורה" אמרתי לה והיא התחילה לבכות.
"לא חשבתי שזה יקרה" היא אמרה "תמיד ידעתי שאנחנו לא מתאימים, אבל היחס שלו הפך להיות בלתי נסבל. אתמול הוא אפילו איים להרביץ לי".
הייתי בהלם, בתמונות שלהם, בעלה נראה כל כך תמים, ילד טוב כזה. תמיד שאלתי את עצמי איך הוא בכלל התחתן עם אישה כזו. מה היא מצאה בו.
שיר הסתכלה על החול, מסתירה ממני את הדמעות. התקרבתי וחיבקתי אותה. שיר נצמדה אלי מיד, מניחה את הראש בשקע הכתף שלי. נשכבתי על השמיכה מצמיד אותה אלי.
יש דבר אחד שאני לא עומד בו. מחשופים ובעיקר מחשופים של דתיות. אני אוהב לראות איך השדיים שמוסתרים בבגד מקבלים פתאום צורה כשאישה מתכופפת.
שיר נשכבה לידי והחולצה התרופפה קצת, השדיים הקטנים והעגולים שלה התגלו פתאום דרך פתח החולצה.
חיבקתי אותה קצת חזק יותר מזיז את העיניים, מנסה לא להסתכל על השדיים שלה, אבל הזין שלי כבר קיבל חיים משלו והזדקר.
שיר הזיזה את הירך שלה על הזין שלי, הבנתי שהיא בודקת אם היא מרגישה נכון.
"פאק איט" אמרתי לעצמי "גם אם אני מפסיד את הקשר הזה, אני לא עומד בזה".
אצבעות יד ימין שלי פגשו את הצוואר של שיר, מלטפות את הצוואר ויורדות אל פתח החולצה.
שיר רק עצמה עיניים. היד שלי נכנסה אל מתחת לחולצה, מלטפת את הגבעות הקטנות של שיר, מרגישה את הרכות של השדיים, מועכת אותם.
האצבעות שלי כבר נתקלו בחזיה ונאבקו להידחף בין החזיה לבין הגוף פוגשות את הפיטמות של שיר. הפיטמות כבר היו זקורות וקשות והאצבעות שלי ליטפו אותן בעדינות, משחקות איתן.
שיר לא אמרה מילה, הגניחות הקטנות שלה התגברו בזמן שאני משחק בגוף שלה, מתאים את הליטופים לקצב התזוזה של כל הגוף שלה.
היא נשמה נשימות כבדות בזמן שאני מצמיד את הזין שלי אל הירך שלה, מרגיש את הגוף שלה דרך הבגדים.
"כן" היא לחשה "אתה ממש טוב בזה".
ליקקתי את האצבעות והחזרתי אותן לתוך החזיה, מרטיב את הפיטמות ומעסה בעדינות.
"כן" היא גנחה שוב "וואו".
כל הגוף של שיר רעד ובעדינות היא דחפה את היד שלי אל מחוץ לחולצה.
"מה קרה?" שאלתי. "לא טוב?"
"טוב מדי" היא אמרה. "אבל לא פה. הוא לקח את הילדים ליומיים טיול. בוא נמשיך אצלי בבית"
את שעות העבודה השלמתי רק למחרת.