לשכב עם גבר זר

קטגוריה: אמיתי
מאת: לרשומים בלבד הרשם עכשיו חינם
שינוי גודל טקסט: קטן בינוני גדול

פנטסיה לשכב עם גבר זר

שמי קרן, אני נשואה + 2. באחד הימים בעת שקיימתי יחסים עם בעלי, פניתי אליו ואמרתי, "יש לי פנטסיה, אני מתאווה לשכב עם גבר זר". בעלי נדהם, שתק לרגע, נשם עמוקות, ולאחר מכן התעשת והחל לשוחח עמי על הנושא. שאל אם בכוונתי לשכב עם גבר זר מסוים, מישהו שאני מכירה. הסברתי לו, שאני מתאווה לקיים יחסים עם גבר, בלא לשלב בסקס רגשות וארוטיקה, אלא ללכת להזדיין עם מישהו ולחזור הביתה כאילו מאומה לא קרה. לאחר שיחות ארוכות בנושא, שרק את חלקן אני מביאה כאן, להפתעתי הרבה, בעלי נאות והסכים שאממש את הפנטסיה, אבל הציע ואני הסכמתי, כי אממש את הפנטסיה בהיותו בחו"ל. העובדה שבעלי היה בחו"ל בעוד אני מתכוונת את הפנטסיה, סייעה לי רבות. העדרותו סייעה לי רבות, לא הייתי צריכה להביט בעיניו ואז לחוש רגשי אשמה וחרטה. העדרותו, פחות הלחיצה אותי ונתנה לי תחושת חופש ודרור. יחד עם זה, יכולתי להתקשר אליו, להחליף עמו דעות, לחוש את תחושותיו, ובין לבין לשלוח מיילים וכמובן לקבל. את חלקם הגדול אני מפרסמת כאן להנאתכם. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת, היתה דרך אתר עדשה. פרסמתי את תמונתי באתר, כולל פרטים על גילי, מצבי המשפחתי ודרישתי. כמצופה, התגובות לא אחרו לבוא. מתוך מאות ההצעות שקיבלתי בחרתי לממש את הפנטסיה עם אחד,נועם שמו. להלן השתלשלות המאורעות מתחילתן ועד מימוש הפנטסיה. אני מציגה את השיחות עם בעלי, את תחושתי, ואת השיחות שניהלתי עם נועם המועמד, אשר הכרתי דרך אתר עדשה ועמו בחרתי לממש את הפנטסיה.

השיחות המקדימות עם בעלי על הצורך שלי לממש את הפנטסיה מיד עם לאחר שבעלי יצא את הארץ, בחרתי שלא להציק לו רבות בטלפון, כדי לא להכביד עליו, אלא לשלוח לו מיילים, כדי לנסות ולברר כיצד הוא מקבל את החלטתי, האם הוא תומך בה? האם הוא שלם עם מה שאני מתכוונת לעשות וכו'.
יום חמישי‏ ‏10‏ ‏יולי‏ ‏2003 שעה 14:13
היי קונכייתי האהובה, שמחתי לקרוא את המיילים שלך, כל אחד מקסים מקודמו. הענין הזה של לשכב עם גבר זר כל הזמן עולה מחדש. לדעתי צריך להחליט, עושים זאת, יורדים מהעניין, או דוחים אותו, אני כל הזמן מרגיש כאילו זה תלוי בי, בעוד שלדעתי זה תלוי בך. אם את רוצה, את בשלה ונחושה לעשות זאת, אז עשי זאת ודי, אם לא, הסירי זאת מסדר יומנו. אם את מתכוונת לעשות זאת, אך יש בלבך ספקות או חששות כלשהן, אפשר שנדבר עלך כך בפתיחות וכנות מוחלטת, כפי שאנו רגילים. יקירתי האהובה, ספרי לי את כל אשר על לבך, בעד ונגד וכך גם אני. בכל מקרה הייתי שמח אילו היית משיבה לי על השאלות האלה, משום מה, מאז שיחתנו הראשונה הן כל הזמן עולות בראשי. 1. מה דוחף אותך לשכב עם גבר זר? 2. מה לדעתך הוא עשוי לתת לך שאני לא נותן לך? 3. למה את בכלל זקוקה לגבר אחר? 4. מה חסר בי שאת הולכת לחפש אצל גבר אחר? 5. מה יקרה אם הזיון יהיה מדהים ותרצי להזדיין עמו באופן קבוע? האם תהפכי למזדיינת שלו? 6. מה יקרה אם הוא ידחה אותך? נשיקות וחיבוקים לך ולילדים, שלך
יום חמישי 10 ביולי 2003 שעה 23:35
אהוב ליבי, זה שסוחב אותי על גבו שעה שעה... כל הזמן... קראתי את המייל האוהב שלך, אתייחס אליו ואענה לשאלותיך באהבה רבה. עבורי להזדיין עם גבר אחר זה לא במקומך! זו לא השלמה! זו סתם פנטזיה. מין סקרנות עצומה להגיע למקום כלשהו מבלי להכיר ממש את הזיונים שלו, איך הוא עושה את זה וכו' ופשוט להזדיין אתו. אענה לשאלותיך אבל בחרתי לא להיות עקבית לשאלות, אלא נתתי לעצמי דרור בסדר התשובות. 1. למה אני צריכה לשכב עם גבר זר ולא אתך? – אתך אני רוצה כל הזמן להזדיין. אני מבקשת כל הזמן. אומרת לך כל הזמן. כשאני פוגשת אותך אני מתנפלת עליך כשכולי תאווה. זיון עם גבר זר זו פנטזיה. זה לחלוטין לא במקומך. זו גם לא השלמה. בשבילי אתה העיקר. את זה אני רוצה בראש וראשונה. 2. מה הוא נותן לי שאתה לא יכול או לא נותן לי? – אתה יכול ונותן לי הכל והרבה. לדבריך אני מוכנה להזדיין כל יום כל היום. זה נכון. לו יכולתי הייתי מזדיינת אתך כל יום כל היום. אתה נותן לי אהבה, את האהבה הכי גדולה שהייתי מצפה לה. עמו אני רוצה להרגיש זנותית, לקיים סקס נטול אהבה ורגש. לממש פנטסיה. 3. למה אני בכלל זקוקה לגבר אחר? – אני לא זקוקה לגבר אחר. אני זקוקה לך בלבד. הרצון שלי לשכב עם גבר זר, פשוט כדי לממש פנטסיה, רוצה לחוש כיצד מרגישות נערות ליווי, כיצד חשה שחקנית בסרטי פורנו. 4. מה חסר בך שאני הולכת לחפש אצל גבר אחר? – ריבונו של עולם! לא חסר בך כלום. להפך. אתה ממלא את כל עולמי, בגלל שהקשר עמך כל כך טוב וכל כך פתוח אני מעזה לבקש ממך לסייע בידי לממש את הפנטסיה. 5. מה יהיה אם הזיונים איתו יהיו מדהימים ותרצי להזדיין איתו באופן קבוע? - רבות שוחחנו על זה. עבורי זו פנטזיה. זיון חד פעמי. מקסימום פעמיים. יש בזה סיכון רב עבור שני הצדדים. גם עבורי וגם עבורך. למה שארצה להזדיין איתו באופן קבוע כשיש לי אותך? זיון עם גבר אחר הוא לא השלמה, הוא לא במקום. זו פשוט פנטסיה. לדוגמא, מעולם לא העליתי על דעתי אפשרות של אורגיה, של סרט כחול. פתאום זה נשמע לי מרתק. מרגש. כי אתך הכל נראה אחרת. תאמר לי את האמת אהוב שלי, אני נורמלית? 6. האם אסכים להיות מזדיינת שלו? – בשום פנים ואופן לא. לא אוותר עליך ועל הזיונים שלי אתך. 7. מה יקרה אם הוא ידחה אותי? - אני מבינה שאתה מתכוון שהוא לא ירצה אותי. אני מניחה שאני לא יכולה למצוא חן בעיני כל הגברים בעולם. עדיין לא. זו אפשרות שיכולה לקרות. זה יביך אותי. מה לעשות? העיקר שאתה לא תדחה אותי

לפני שאסיים אני רוצה לשאול אותך מספר שאלות אהובי היקר, 1. לו היית צריך לדרג אותי, עבורך, באמצעות התארים הבאים, באילו היית משתמש לפי סדר חשיבות מ- 1 עד 3 (1 עדיפות ראשונה 3 עדיפות אחרונה). חברה, מאהבת, מזדיינת. 2. נניח שהייתי המזדיינת הכי טובה שלך והיית צריך להשקיע בי לטווח ארוך באופציה אחת בלבד. איזו אופציה מהשתיים הבאות היית מעדיף. נערת ליווי או שחקנית פורנו? 3. לו אזדיין עם גבר אחר (פעם או פעמיים מקסימום) - עד כמה תמשיך לאהוב אותי? עד כמה זה ישפיע על היחסים בינינו? 4. האם אתה רואה בכך פגיעה אישית, כאשר אני מפנטזת על זיון עם גבר? סליחה על התחקיר הצולב!! זהו מחמד ליבי. לילה טוב בינתיים. ים ענק של נשיקות ממני וחיבוק כל כך אוהב ועוטף. יש משפטים שאני רושמת לך כדי שתשמור אותם לעצמך בלבד וזה אחד מהם: "כל הזמן שבעולם שיינתן לי במחיצתך לא יספיק לי". את זאת כנראה לא תבין לעולם. זה בעצם הכאב האמיתי של האהבה. נשיקות וחיבוקים ממני והילדים, הם מתגעגעים אליך, טיפש אחד שאני מתה עליו.

התכתובת המיילית ביני ובין נועם
כאמור קיבלתי מאות הצעות, את רובן מחקתי, כי הן לא תאמו את ציפיותיי ולא את טעמי, חלק מהן שמרתי, מדי פעם חוזרת וקוראת את תוכנן. לבסוף בחרתי להשיב למודעה אחת, אשר משום מה צדה את עייני, דווקא מודעה שהיתה בה מידה מסוימת של צניעות ועדינות. חליפת המיילים החלה די בדלילות, ולקראת סוף השבוע קיבלה תאוצה מסחררת. כבר במייל השני,נועם השאיר לי את מספר הטלפון שלו, אליו התקשרתי כעבור מספר ימים, מטעמים מובנים מחקתי אותו מתוך המייל שלו. להלן תמצית התכתובת המיילית ביני לבין נועם.
יום שני 14 ביולי 2003
שלום לך.... המודעה קצת ישנה, מקווה שעדיין אקטואלית... אני נועם, נשוי בן 27, מתגורר באזור המרכז וגם נוסע הרבה לחו"ל. מחפש קשר מיני דיסקרטי. אם עדיין אקטואלי ומעניין, צרי איתי קשר. נועם
יום רביעי 16 ביולי שעה 23:30
שלום נועם, שמחתי לשמוע ממך, אכן זה עדין אקטואלי, ספר לי מעט על עצמך, כדי שנוכל להמשיך הלאה. ביי
יום חמישי 17 ביולי שעה 21:17
שלום קרן, שמחתי לשמוע ממך. אני נועם, כמו שאמרתי, נשוי, מחפש סוג של ריגוש, סוג של קשר 'אסור', סוג של קשר דיסקרטי, מישהי שאוכל לעשות איתה הכל. גובה 177, שיער שחור, נראה טוב, גברי. אוהב מאוד לפנק, לענג, אוהב מאוד להיות הדומיננטי, המוביל. אשמח לשמוע פרטים, קודם כל מה שמך, מי את? מה אוהבת? מה עושה חיים? מה מחפשת? איך רואה את ההמשך? נועם
יום שישי 18 ביולי 2003 שעה 15:49
שלום נועם, תודה על המייל. לא רשמת לי בן כמה אתה. לאיזו מודעה ב"עדשה" הגבת? שמי קרן. אני בת 40 נשואה + 2. עובדת בתחום משאבי אנוש. גובהי: 165 ס"מ. משקלי – 45 ק"ג, עיניים חומות, שיער חום קצר. נכה ברגל ימין. אוהבת טבע וטיולים. אוהבת קולנוע. הקשר שאתה מצפה לו וכפי שאתה מתאר אותו נראה לי מבוסס על חברות וסקס. עד כמה הוא נראה לך אפשרי? ספר לי, על נסיונך בסקס, סטיות וכו'. אתה שואל אותי כיצד אני רואה את הקשר והמשכו - קשה לומר מראש. קרן.
יום שישי 18 ביולי 2003 שעה 15:51
שלום קרן, נעים מאוד... אם תדפדפי למייל הראשון, כתבתי שאני בן 27. ראיתי רק תמונה אחת שלך ב"עדשה". קצת קשה ומייגע ל"הכיר" דרך המייל... לך יש שאלות, לי יש שאלות - טלפון יעשה את זה יותר טוב... מה דעתך? מקווה לשמוע ממך
יום שישי 18 ביולי 2003 שעה 16:09
שלום נועם, הופתעתי למצוא ממך תשובה. אני מבינה שאתה בקצה השני של החוט. לצערי איני יכולה להתקשר כרגע, כי הילדים צמודים אליי, ואיני רוצה שהם יהיו שותפים למה שהולך להיות בינינו. עד לרגע שאוכל להתקשר, שולחת לך מיילים. ביי
יום שישי 18 ביולי 2003 שעה 16:12
היי קרן מצחיק, אבל כן, כנראה ששנינו עכשיו מול המסך... תתקשרי בזמנך החופשי, בכל שעה, אם לא אוכל לדבר כנראה שאקשקש משהו בסגנון של 'אני אתקשר אליך אחר כך'... נסי בכל זאת לספר לי מה בדיוק את מחפשת ואיזה קשר היית רוצה... נועם
יום שישי 18 ביולי 2003 שעה 18:02
היי נועם, הספקתי לעשות כמה דברים ולחזור למסך. לא חושבת שאוכל להתקשר בסוף השבוע אלא רק בתחילת השבוע. האם תהיה זמין? האם זה בסדר?
יום שישי 18 ביולי 2003 שעה 18:22
היי קרן עקרונית הנייד עמי תמיד ואת מוזמנת להתקשר בכל עת שתחפצי. נדבר...
יום שישי 18 ביולי 2003 שעה 18:30
היי נועם, אוקי. אם כך אנסה להתקשר, אם לא אז אצור עמך קשר ביום חמישי הבא. שבת שלום.
יום שישי 18 ביולי 2003 שעה 18:35
קרן, האם את עדיין כאן? אם מתאים לך, אני בצ'אט של www.tapuz.co.il אחכה לך בחדר בשם 2222, אשמח אם תצטרפי... אם לא. אז סוף שבוע נעים!
שיחת הטלפון הראשונה אני מתקשרת לנועם ביום ראשון בדרכי לעבודה שוחחתי כהרגלי עם בעלי. שוחחנו על ענייני דיומא, ילדים וכו' ושוחחנו גם על הפנטזיה שלי. בטרם ניפרד האיץ בי בעלי כי אתקשר לנועם כדי לקרב אליי את הפנטזיה ולאחר שאסיים לשוחח אתו אתקשר אליו לעדכן אותו. כך אכן היה. כשהגעתי למשרד בדקתי כי אין על שולחני משימות דחופות, ביקשתי מחבריי למשרד שלא יפריעו לי בחצי שעה הקרובה משום שעליי להכין חומר לישיבה. נכנסתי לאחד החדרים במשרד והתקשרתי משם לנועם. אני: בוקר טוב נועם, זו קרן. מה שלומך? נועם: היי, בוקר טוב. מה שלומך? שמח שהתקשרת. אני: כן. חשבתי שאחרי המיילים בינינו כדאי שנשוחח גם בטל'. אתה הראשון אתו אני משוחחת בנושא. אהבתי את גילוי הלב שלך. נועם: המודעה שלך ב"עדשה" סקרנה אותי מאוד, לכן החלטתי לפנות אלייך. אהבתי את אומץ הלב שלך. את התעוזה. מה הביא אותך לעשות את זה? אני: באחת השיחות שלנו אמרתי לבעלי שיש לי פנטזיה לשכב עם גבר זר. זיון ללא קשר רומנטי. לחוות את הסקס ללא רגש. זיון נטו. והוא עודד אותי ללכת על זה. נועם: כל הכבוד לו. איזו פתיחות. גם אותי זה היה מרתק לראות את אשתי שוכבת עם גבר זר. אני: באמת? היית מעודד אותה לכך? נועם: לא הייתי מעודד אותה לכך. לא הייתי יוזם. אבל אם היה מתברר לי שהיא מזדיינת עם גבר זר זה היה מגרה אותי. למען האמת אני הייתי מעדיף לדעת רק לאחר מכן. אני: האם היית רוצה שהיא תספר לך בפרטי פרטים? נועם: לא. למען האמת אני הייתי מעדיף לדעת רק לאחר מכן. תארי לך שיתברר לי שהוא מזיין אותה טוב ממני. שהיא נהנית אתו יותר מאשר איתי. לגברים יש אגו. אני חושב שזה מאוד מגרה גברים לחשוב שהאשה שלהם מזדיינת עם גברים אחרים ואפילו נהנית, אבל אני בספק אם הם היו רוצים לדעת בפרטי פרטים אודות הזיון. אני: אם כך זה ברור לך שזה סיכון שהיא תזדיין עם גבר אחר. מצד אחד זה מסעיר אותך מצד שני זה גורם לך לחרדה שמא הוא יהיה טוב ממך. מה זה משנה לך אם היא נהנית?. נועם: אני בן אדם. אני גבר. גם לי יש אגו. זה היה עושה לי משהו אם היה מתברר לי שהוא מזיין אותה טוב יותר. תארי לך שאיתי היא מזדיינת רק בתנוחה המסורתית ועם גבר אחר היא עושה גם סקס אחר, פרוע יותר ואפילו נהנית. איך אני אמור להרגיש? אני: בזה אני מסכימה איתך. נועם: את יודעת מה עוד היה מגרה אותי? לראות את אשתי עובדת כזונה. זה היה ממש מדליק אותי. ואני יודע שזה מדליק כל גבר. אני: (נדהמת) ואוו זה ממש מפתיע שאתה אומר את זה. גם בעלי חושב כך. מעבר לכך הוא חושב שזה מאוד מגרה גברים לראות שפיך של גבר אחר שזה עתה יצא מתוכה והוא נכנס אחריו. נועם: (נלהב) זה באמת מדליק. עכשיו אני מבין למה הוא מעודד אותך לממש את הפנטזיה שלך. אבל יחד עם זה אני הייתי חושש מזה. אני חושב שכשתגיעי לכדי הגשמת הפנטזיה הוא עלול להירתע. הוא עלול להרגיש מאוים. אני: אני לא חושבת כך. הוא מאוד פתוח לעניין הזה. הוא כל הזמן מדבר על זה מתוך אהבה ולא תחושה של קנאה. נועם: אל תהיי כל כך בטוחה. חכי ותראי איך יגיב כשתלכי להגשים את הפנטזיה. אני: אוקי ימים יגידו. אני מוכרחה לומר לך נועם, שכמה משפטים שאמרת לי מאוד הפתיעו אותי. משפטים אלה נאמרים גם על ידי בעלי ואני תמיד אומרת לו שהוא יוצא דופן ואין הרבה גברים שיחשבו כמוהו. גברים נוטים להיות רכושנים בקשר לנשים שלהם. ודווקא אתה אומר את זה, ואתה צעיר. נועם: זה בכלל לא קשור לגיל. זה עניין של תפיסת החיים, את הדברים. מה תגידי אם אומר לך שמגיל צעיר העדפתי לזיין דווקא נשים מבוגרות ממני? אני: למה באמת? נועם: כי אני קצת משוגע במין. אוהב לעשות הכל. עם נשים בגילי זו בעיה. נשים מבוגרות יותר כבר בשלות יותר, אין להן מחסומים. אני: (אני אומרת לעצמי: כן. זו בדיוק אני. בשלה. נטולת מחסומים). אני: נועם, נניח שהקשר בינינו יתפתח. ניפגש ונחליט להזדיין. יש לי כמה שאלות: האם תסכים שבעלי יהיה נוכח בזמן שאנחנו מזדיינים בחדר? נועם: הייתי מעדיף שלא. זה היה מביך אותי. אני: אם היה מגיע לפגישה ומחכה לי בלובי של בית המלון בו ניפגש? נועם: זה היה פחות מפריע לי. למה זה חשוב לו להיות נוכח? אני: רק מתוך אהבה. שום דבר אחר לא. להיות לידי. גם אני הייתי מעדיפה שיהיה לידי. נועם: התנסית בזה פעם שמישהו אחר מזיין אותך והוא נוכח? אני: לא. נועם: אם כך את לא יודעת איך תגיבי. זה עלול להביך גם אותך ולפגוע בהנאה שלך. אותי זה היה מלחיץ. הייתי מעדיף שניפגש בלובי של בית מלון. נתרשם אחד מהשני ואם נמצא חן נעלה לחדר. נראה לך? אני: בעקרון כן. אבל אדבר על זה בעלי. אז ניפרד ונהיה בקשר אוקי? נועם: אוקי. ביי ויום טוב.
התכתבות עם נועם
יום שני 21 ביולי 2003 שעה 00:19 אחרי חצות היי נועם , מה שלומך? אתקשר אליך מחר בשעות הבוקר. לילה טוב
יום שלישי 22 ביולי 2003 שעה 22:01
היי קרן, ראשית הרשי לי להתנצל על הטלפון אתמול בשעה מאוחרת, פשוט לא שמתי לב לשעה. היום ומחר אני בחו"ל אחזור רק בחמישי בערב או במוצאי שבת. אשמח לדבר איתך טלפונית, תרגישי נח להתקשר מתי שאת יכולה, או פשוט תעדכני אותי מתי אני יכול להתקשר.... מחכה לפגוש אותך... נועם ‏
שיחת הטלפון השניה – נועם מתקשר אליי את הקניות ערכתי ביום רביעי כהרגלי. ביום חמישי יצאתי מעט מוקדם מהעבודה כדי להשקיע בעצמי. כלומר מספרה, פדיקור וצפרנים. כדרכי אני מקפידה לשמור על חזות אסתטית ומסודרת. ראשית לבעלי ושנית לי ולילדים. ההופעה שלי חשובה מאד בעיני בעלי. הוא יכול לצאת מגדרו כאשר הוא רואה אשה, שצבעה את צפרניה והן צבועות למחצה. בעלי טוען שדרך הטיפול של אשה בכפות רגליה מעיד על אישיותה. כדי לא להרגיז אותו אני מקפידה שבעתיים על כל פרט ופרט. כך גם עשיתי ביום חמישי זה. מה שלא ידעתי ולא היה מתוכנן ההפתעה שחיכתה לי ביום שישי שלמחרת.
יום חמישי 31 ביולי 2003 שעה 21:40
נועם מתקשר אליי, להלן תמליל השיחה שלי עם נועם. נועם: "היי, את יכולה לדבר?" אני: "כן. מה שלומך?" נועם: "איפה בעלך?" אני: "הוא לא בבית. נסע לכמה ימים לחו"ל במסגרת העבודה". נועם: "מתי הוא חוזר?". אני: "יום שלישי בעוד עשרה ימים, נועם אם לא אוכל לדבר בגלל הילדים אומר לך, אוקי?". נועם: "אוקי. רציתי לומר שאני מקווה שלא פגעתי בך היום בצהרים. לא התכוונתי, פשוט הייתי מעדיף להישאר אנונימי". אני: "אני מבינה אותך. עד כמה תרצה להיות אנונימי? האם תרצה שאפסיק לדבר עם בעלי אודותיך?". נועם: "הייתי מעדיף כך". אני: "למה? תסביר לי בדיוק מה מפריע לך". נועם: "אני חושב שאנחנו הולכים להרפתקה מרתקת וחלק מהקסם שלה זה המים הגנובים. אם אשתי היתה עושה את זה הייתי מעדיף לא לדעת". אני: "לא לדעת בכלל, או לדעת מאוחר יותר? עד כמה היית רוצה לדעת? עד לאיזה פרטים היית יורד?" נועם: "הייתי מעדיף לדעת לאחר מעשה. לא חושב שהייתי שואל אותה פרטי פרטים. תארי לך שהוא יהיה טוב ממני. איך ארגיש?" אני: "אם כך מה הקסם בלראות או לדעת שאשתך מזדיינת עם מישהו אחר? אמרת שזה מדליק לדעתך. גם אם אתה לוקח סיכון שאחד מהגברים יהיה טוב ממך". נועם: "נכון. לכן אני מעדיף לא לדעת בכלל או לדעת לאחר מעשה". אני: "אתה חושב שאשתך מזדיינת עם מישהו אחר?". נועם: "לא. בכלל לא. היא מאוד שמרנית. האמא שלה דפקה לה את הצורה בסקס". אני: "מה זאת אומרת?" נועם: "היא מאוד שמרנית. היא מוכנה להזדיין איתי רק בתנוחה השמרנית. כשאני מנסה איתה משהו אחר, היא אומרת לי: "השתגעת? אתה סוטה?". אני: "וכשאתה מזדיין איתה בתנוחה השמרנית, זה מהנה אותך?" נועם: "זה כבר משעמם. לפעמים נדמה לי שהיא עושה את זה בשבילי". אני: "אבל אתם ממש צעירים. יש עוד תקווה לשנות. אתה חושב שהיא יודעת שאתה מזדיין עם אחרות?". נועם: "ראשית, היא לא יודעת. שנית - אני לא מזיין כל כך הרבה בחוץ. אגב, אני תמיד מעדיף לעשות את זה באופן אנונימי עם נשים זרות". אני: "אתה מתכוון לזונות או נערות ליווי בחו"ל?". נועם: "כן. אבל תביני שבחו"ל זה לא כמו בארץ. שם זה סטייל". אני: "מה זאת אומרת? זונה היא זונה בכל מקום". נועם: "נכון. אבל שם זה ברמה הרבה יותר מאשר בארץ". אני: "יש לך ניסיון עם זונות בארץ?". נועם: " לא. אבל חברים מספרים לי. יש לי חבר שאני מדבר אתו על זה. הוא עובד איתי. הוא לא נשוי". אני: "תגיד נועם, מה ההבדל לדעתך בין זונה לנערת ליווי?". נועם: "(צוחק) ברמת התפקוד שלה". אני: "כלומר?". נועם: "זונה תיפגש אתך לזיון בלבד. נערת ליווי תבלה אתך גם מעבר לזה". אני: "במי משתיהן היית בוחר?". נועם: "בזונה. כי אין לי עניין ביותר מזה". אני: "אם כך, יש לי שאלה". נועם: "אני יודע מה את רוצה לשאול". אני: "מה?". נועם: "איך אני רואה אותך?". אני: "נכון. ויותר נכון איך היית רוצה אותי? באיזה סטטוס?" נועם: "אומר זאת כך: הייתי רוצה שמדי פעם. כפעם בשבוע ניפגש לזיון אבל יותר מזה שתהיי לי גם חברה מסתורית. כזו שתקשיב לי, שאחלוק איתה סודות וסיפורים. לא רק שתזדייני איתי". אני: "זה נשמע לי כמו נערת ליווי". נועם: "אם אני אומר שאת חברה מסתורית שלי אז אני לא חושב שזו נערת ליווי". אני: "כלומר אני מבינה שאם אמצא חן בעיניך, היית רוצה שהקשר ימשך לאורך זמן". נועם: "כן. אני לא מתבייש להגיד לך שאני זקוק לזה". אני: "ולמה אתה חושב שאני יכולה לענות על הצורך הזה שלך?" נועם: "לא תאמיני אבל ראיתי את זה בין השורות בסיפור הארוטי שכתבת. זוכרת מה השאלה הראשונה ששאלתי אותך בטלפון?" אני: "לא". נועם: "שאלתי אותך אם הסיפור מבוסס על סיפור אמיתי". אני: "נכון. אני זוכרת. ואמרתי שלא". נועם: "אז לאן אנחנו מתקדמים קרן?" אני: "אתה רוצה שניפגש?" נועם: "כן. מאוד". אני: "מתי אתה רוצה שניפגש?" נועם: "אני רוצה לפגוש אותך עד יום שני, כי אחר כך אני טס לחו"ל". אני: "באיזו שעה אתה טס ביום שני?" נועם: "אם אחזור ביום שני, הטיסה אמורה להיות בלילה". אני: "אוקי. אז בוא ניפגש ביום שני. באיזו שעה תרצה שניפגש?" נועם: "רצוי בבוקר". אני: "היכן תרצה שניפגש?" נועם: "את מוכנה להשאיר לי את זה?" אני: "עקרונית כן. אבל אנחנו מדברים על בית מלון נכון?" נועם: "כן. ובאזור תל-אביב כפי שרצית. אכפת לך אם זה יהיה בהרצליה?". אני: "לא". נועם: "הבנתי שאת עובדת בפ"ת. גם אני עובד בפ"ת. אוכל לאסוף אותך בשעות הבוקר המוקדמות". אני: "אני מעדיפה להגיע בעצמי. בוא נחליט על מלון בת"א. זה יהיה פשוט יותר. אתה תדאג למלון?". נועם: "כן. תשאירי לי את זה. את תודיעי לבעלך באיזה מלון תהיי?". אני: "סיכמנו שלא. זה לא פרט חשוב. גם אם הייתי מספרת לו, הוא הרי לא בארץ". נועם: "קרן, בכל זאת אני מעדיף לאסוף אותך. למה את מעדיפה להגיע לבד?" אני: "אני חושבת שבפעם הראשונה כדאי שנגיע כל אחד בנפרד". נועם: "כרצונך. אני לא אלחץ עלייך. אם תשני את דעתך, אין לי בעיה עם זה". אני: "נועם, מאוד מעניין אותי לדעת איך אתה רואה את הפגישה הראשונה שלנו. איך אתה מתכנן אותה. זה כמובן בהנחה שנמצא חן אחד בעיני השני ונחליט לעלות לחדר". נועם: "מה זאת אומרת? למה את מתכוונת? נפגשים לזיון לא?" אני: "כן. אבל מעניין אותי לדעת קצת בפרטים איך תעשה? האם אתה נוהג להוביל? מה תרצה שאעשה לך? איזה זיונים תעדיף? האם אתה אוהב שמוצצים לך?" נועם: "בזיונים אני מעדיף להוביל. להיות דומיננטי. אני לא מתבייש. אם ארצה שתמצצי לי, אבקש ממך. אני זורם. למה לתכנן הכל מראש? בואי נזרום עם זה". אני: "אמרת לי למשל שאתה אוהב סטיות, משחקי שליטה וכו'. למה התכוונת והאם תרצה שנעשה את זה ביום שני?" נועם: "לא חושב. בטח מאוד נהיה מתוחים בהתחלה. את כל הצעצועים והמשחקים נשאיר לזיונים המתקדמים. יש לי סבלנות. מאוד חשוב לי לענג את האשה שאיתי. לוקח זמן עד שגבר לומד מה האשה שאיתו אוהבת בסקס". אני: "נועם, תסלח לי אם אפסיק כאן את השיחה. הבן שלי צריך אותי". נועם: "ילדים לא ישנים בשעות כאלה?" אני: "החופש הגדול שכחת? ישנים ביום וערים בלילה". נועם: "(צוחק). אוקי. נהיה בקשר מחר. למרות שמחר זה יום שישי אני עובד. אתקשר אלייך מהמשרד". אני: "אוקי ואם לא אוכל לדבר איתך אז תבין אותי". נועם: "לילה טוב מתוקה". אני: "לילה טוב נועם".
התכתובת עם בעלי בעודו בחו"ל
סיימתי את השיחה, נרגשת ומתוחה. בתחילת השיחה, נועם אמר לי שהוא גאה בעובדה שאני משתפת את בעלי, והוא מקנא בי שיש לי בעל מפרגן. לאחר מכן, אמר כי הוא מעדיף שלא אספר לו, בטענה כי "מים גנובים ימתקו". התלבטתי קשות, אם לשמור אמונים להבטחתי לנועם, או להבטחתי לבעלי. החלטתי כי לפחות על השיחה אני חייבת לספר לבעלי לכן מיד לאחר שסיימנו לשוחח, נועם ואני, ישבתי לכתוב לבעלי מיילים אלה. פתאום מצאנו את עצמנו, כל אחד בקצהו האחר של כדור הארץ, מחוברים בחוט וירטואלי, שולחים דרכו מיילים אנא ואנה. כמובן שאת החלקים שאינם נוגעים למימוש הפנטסיה, בחרתי להשמיט.
יום חמישי 31 ביולי 2003 שעה 22:42
שלום אהוב לבי, אני מאד אוהבת אותך, מאדדדדדדדדדדד. לא יכולה לחכות עד שאומר לך זאת בטלפון שנוח לדבר עמו. בשיחה שלנו, אמר לי נועם כי הוא מקנא בך. אני אמרתי לו שאני מאד מקווה שתהיה אשה שתאמר לבעלי שהיא מקנאה בי. אני מאד אוהבת אותך. אתה מגשים לי חלום גדול. לא כיוון שזו פנטסיה ארוטית, אלא משום שאתה עוזר לי לעבור כור היתוך. אתה מוכרח לומר לי, מה עובר במעמקי לבך ונשמתך בעניין הזה. כי אם יקרה משהו הקשור בעניין הזה והוא יפגע בקשר שלנו או באהבה שלך אליי, לא אסלח לעצמי לעולמים. חשוב על זה, יש פנטסיה ויש משאלה וההבדל ביניהם גדול מאד. שלך קרן.
יום חמישי 31 ביולי 2003 שעה 23:17
היי קרן שלי, שמחתי לקבל את המייל שלך. אני מודע להתרגשות שאת נתונה בה, באיזה מקום אף שאני מקנא, זה מאוד מחמיא לי. זה יהיה מרגש, מרתק, מחמיא ואוהב מאד, אילו באמת תוכלי לממש את הפנטסיה עם נועם, אבל עדיין לאהוב אותי באותה מידה. המבחן האמיתי, הוא לא החשש שלך שמא תלכי להזדיין עם נועם ולאחר מכן יתברר לך כי את מאוהבת בו, אם יקרה הדבר הזה, משמע האהבה שלנו, אינה מוצקה דיה. המבחן, לדעתי הוא אחר, אם את הולכת לממש פנטסיה וגם לאחר מכן לבך נתון אליי במלואו, אזי האהבה ניצחה. ניתן להגדיר אותה אהבה אמיתית. אהבה אמיתית אומרת, לא משנה עם מי את מזדיינת וכמה, את תמיד שלי, תמיד אוהבת אותי ולעולם לא תחליפי אותי באחר. אחרי הנאום הארוך, האם את שלמה? כמה שלמה? כמה את רוצה להצליח ולהזדיין עמו? האם יחמיא לך אם יבקש ממך בכל פעם שהוא שוהה בארץ לשכב עמו? בכל מקרה אני מקווה שהוא ימצא חן בעינייך ואת תמצאי חן בעיניו. אם כן לפני שאתם עולים לחדר התקשרי אליי, ארצה להחליף עמך מספר מילים. והכי חשוב לאחר שיסיים לזיין אותך התקשרי מהחדר בעודכם עירומים לספר לי איך היה. נראה לך ביזארי ומופרע? כמו כן חשוב לי לדעת מה היית מצפה שהוא יעשה לך? מה את מתכונת לעשות לו? שלך.
יום חמישי 31 ביולי 2003 שעה 23:28
שלום אהוב לבי, אהבתי מאד את המייל שלך. הוא ריגש אותי ונתן לי תחושת ביטחון שאינך רואה כל קשר בין הזיונים הצפויים לי עם נועם לבין אהבתי אליך. אני מאד שלמה עם מה שאני הולכת לעשות. אני מאד רוצה להצליח. אמנם טרם ראינו זה את זו. זה מאד יחמיא לי אם ירצה לזיין אותי בכל פעם שיגיע לארץ. נפעמתי מהמשפט שרשמת כי אהבה אמיתית, לא משנה עם מי אני מזדיינת וכמה, אני תמיד שלך. תמיד אוהב אותך ולעולם לא אחליפך באחד אחר. ביום שאפגוש את נועם, הייתי רצה שילקק לי, ימצוץ לי את השדיים כמו שאני אוהבת, יזיין אותי היכן ואיך שירצה. ברור שאתקשר אליך קודם. גם לאחר מכן. בעצם אתה תהיה שם כל הזמן. אני לא מפסיקה לחשוב על הדמיון שביניכם. הוא אמר משפטים שאתה אומר. מתייחס לדברים כפי שאתה מתייחס. מרגשת אותי התמונה, כאשר אני חוזרת מהזיון, אתה פותח לי את הדלת. עוטף אותי בזרועותיך, מחבק ומנשק אותי מלא מלא מלא נשיקות. ושואל אותי, "איך היה? לא עשית לי בושות נכון?". אני מחייכת אליך באהבה ומשיבה "אני אוהבת אותך מאד, אוהבת אותך ללא תנאי". ואוו כמה שבא לי לחבק אותך.
יום חמישי 31 ביולי 2003 שעה 23:38
אהובי שלי, אהוב ליבי, אני הולכת למשימה עם נועם. אבל דע לך שלא תעיז לחוש פגוע, או קנאה כלשהי. אם אדע שזה יפגע כהוא זה באהבתנו אוי ואבוי יהיה לי.
הפגישה במוטורולה
יום שישי 1 באוגוסט 2003
יום ששי שעה 10:20. בתי מחכה לי במכונית ואני נכנסתי לחב' "פלאפון" למסור את הנייד של בני לתיקון. אני מחכה בתור. הפלאפון שלי מצלצל. נועם: "בוקר טוב. יכולה לדבר?" אני: "כן. בוקר טוב. מה שלומך?" נועם: "אחלה. איך את?" אני: "יופי. יצאתי עם הבת שלי לסידורים וקניות. עכשיו אני מחכה בתור ב"פלאפון". יש כאן המון אנשים. כמו בכל יום שישי". נועם: "את ב"פלאפון" בפתח-תקווה?", (הוא שואל בפליאה). אני: "כן. למה?" (אני מנחשת, כי הוא הרי אמר שהוא עובד בפ"ת). נועם: "אני שני מטר ממך". אני: "באמת?" (אני נבוכה). נועם: "רוצה לחכות לי בחוץ? נדבר שתי דקות?" אני: (נבוכה). "אין בעיה. אבל לא אוכל לחכות בחוץ. הבת שלי מחכה לי במכונית בחוץ. אז כנס פנימה. אחכה לך בפינת הקפה שלהם". נועם: "אוקי. כבר אני בא". ואוו אני מבולבלת לגמרי. מה אומר? איך הוא נראה? מה הוא יגיד עליי? הלכתי לעבר פינת הקפה שלהם וחיכיתי. פינת הקפה של פלאפון זו פינה בה יש מכונת קפה בה אפשר לקבל בחינם סוגים שונים של משקאות חמים: מקיאטו, תה נענע, אספרסו ועוד. לא עוברות שתי דקות והוא מגיע. ניחשתי שזה הוא. הייתי כל כך נבוכה. הסמקתי, גמגמתי. הוא חייך לעברי. הוא היה פחות נבוך ממני. הושטתי לו יד, אולם הוא רכן לעברי ונשק לי בלחי. אחר כך בלי הודעה מוקדמת הוא פשוט חיבק אותי אליו. החזיק אותי בכתפיי, הרחיק אותי מעט ממנו ושאל: "מה שלומך?". אני: "טוב, אבל מאוד נבוכה". נועם: "בדרך כלל את מתלבשת כך?". (לבשתי את החצאית הפרחונית שקנינו יחד וגופייה אדומה. מהגופיה בצבצו כתפיותיה של החזייה האדומה שלי). אני: "כן. מוצא חן בעיניך?" נועם: "כן. אחלה". אני: "נועם, אני חוששת שבתי תכנס ותחפש אותי שם בתור". (צעדתי קדימה כמה צעדים בכוונה שיראה את הצליעה. הבחנתי בו מביט בי). אני: "זה בסדר? מפריע לך?" נועם: "ממש לא. ואוו כמה שאת מקסימה". והוא שוב מחבק אותי. אני: (נבוכה). "בוא ניפרד לפני שתהיה לי כאן הפתעה". נועם: "אוקי ביי". הוא פשוט ילד יפה. גובה ממוצע פלוס. שיער שחור קצר, עיניים בהירות, חיוך מקסים, אצבעות ידיים ארוכות. הוא לבוש היה במכנסי ג'ינס וחולצת כותנה לבנה. אחרי שתי דקות הפלאפון מצלצל. התור שלי כבר עבר מזמן. נועם: "קרן, אפשר לוותר מעכשיו על הלובי?" אני: (צוחקת במבוכה). "באמת?" נועם: "את כל כך מתוקה". אני: "ואוו אל תגזים". נועם: "עד איזו שעה את שם?" אני: "בטח אשאיר את הפלאפון לתיקון ואחזור לקחת אותו לקראת הצהרים". נועם: "אולי תתקשרי כשתחזרי? יש סיכוי שתחזרי לבד?". אני: "לא. אהיה עם הבת שלי. וזה מסוכן. בכל מקרה אתקשר כשאחזור לכאן. אני חייבת לצאת מכאן". ניגשתי לדלפק למסור את הפלאפון של בני לתיקון ויצאתי משם. אני לא הבחנתי בכך, אולם מאוחר יותר הוא אמר לי שהוא צפה בי מהמכונית שלו בחניון. מסתבר שהוא עובד בבניין סמוך לבניין של "פלאפון". בשעה 13:20. חזרתי ל"פלאפון". החניתי את המכונית ונכנסתי פנימה. הפלאפון שלי מצלצל. נועם: "היי, חזרת אני רואה". אני: "איך אתה רואה?" נועם: "ראיתי את המכונית שלך". אני: "אתה כל כך קרוב לכאן? איפה אתה עובד?" נועם: "בבניין הסמוך לבנין של מוטורולה". (אני כבר די לחוצה. חוששת ששוב ירצה להגיע). אני: "אני נכנסת לקחת את הפלאפון של הבן שלי וטסה הביתה". נועם: "טוב. אז נדבר ביום ראשון. איך תבלי את השבת?" אני: "בטח בבית. או סרט. נראה כבר. לא יודעת עדיין". נועם: "טוב מתוקה. ביי. שבת שלום". אני: "ביי. שבת שלום". לקחתי את הפלאפון של בני. הוא לא תוקן. הוגדר כבר "נזק בלתי הפיך". בדרכי חזרה חשבתי עליו, נזכרתי במראהו. במילים שאמר. בלבול אחז אותי. חיכיתי שתתקשר, שאוכל לשתף אותך, אבל לא התקשרת. נכנסה שיחה כלשהי שנותקה לאחר 3 צלצולים. ניסיתי לחזור אך היתה הודעה כי לא ניתן להעביר את השיחה. עכשיו אני יושבת ומתמללת לך את האירועים של אמש והבוקר. יום שישי 1 באוגוסט 2003 שעה 21:43 אהוב יקר, הנקודה הזו שאני הולכת להזדיין עם נועם ואילו לא יכולה לקבל את העובדה שאתה תזיין אחרות חוזרת ועולה אצלך. אני מניחה שזה מפריע לך. זה נראה לך אגואיזם מצידי? האם אכן אתה חושב כך? אני מודה שאקנא עד מוות אם אדע שתלך לזיין מישהי אחרת. אם זה כל כך מטריד אותך ואתה חש חוסר הוגנות, אז אני מוותרת על הזיון עם נועם. נדבר על זה בעל פה. למכתב האהבה ששלחת לי אענה מאוחר יותר. עכשיו אני הולכת לאפות עוגת פירורים. ביי מתוק. ביי נשמה, ביי אהוב יקר שלי. לילה טוב ואוהב ממני. מתוק שלי, אני מצרפת לך את תמליל השיחות ותיאור הפגישה הראשונה שהיתה לנו. הפגישה, על אף שהיתה קצרה, היתה מאוד מביכה. הוא ממש חמוד. ילד יפה כזה. החמיא לי שמצאתי חן בעיניו. ההתנהגות שלו היתה מאוד מפתיעה. יש לו המון בטחון. אני מאוד מבולבלת מהפגישה הצפויה. מתה מפחד שזה יעשה משהו לקשר בינינו. אבל אני מקווה שזה יהיה בסדר. מתה כבר לראות אותך ולספר לך הכל.
יום ‏שבת‏ ‏02‏ ‏אוגוסט‏ ‏2003 שעה 22:14
צרפתי לך אתמול את תמליל השיחות שלי עם נועם ואף ראיתי אותו. הרגשתי פתאום כל כך לבד ונוכחותך חסרה לי מאוד. מאוד רציתי להמשיך ולספר לך היום, אולם לא יכולתי משום שהילדים ישבו לא רחוק ממני. סיפרתי לך רק מעט ואני מקווה שבינתיים גם קראת את המיילים שלי. מאז שוחחתי עם נועם ואף ראיתי אותו התמלא ליבי חששות. אין לי ומעולם לא היה לי חשש שאתאהב בו או שירקם קשר רומנטי כלשהו ביני לבינו, או כל גבר אחר שהיה במקומו. זו בסך הכל מין פנטסיה מכנית של סקס וזהו. החששות שמילאו את ליבי הם: מה יעשה מימוש הפנטזיה הזו לקשר בינינו? איך תגיב? איך תקבל את זה? האם זה יפגע ביחס שלך כלפי? אני מאוד מתגעגעת אליך. כשאראה אותך, אוכל לספר לך בפרוטרוט על השיחות עם נועם ותחושותיי. תחושה מופרכת של רגליים קרות במשך השבת, שוחחתי עם מספר פעמים עם נועם. לאחר שיחות ארוכות וממושכות, שלמען האמת היו לי נעימות במיוחד. בכל פעם שהוא ניתק, חשתי צורך לדבר עמו שוב ושוב. לבסוף נדברנו כי, נממש את הפנטסיה ביום שני, בשעות הבוקר. נדברנו כי נועם יבוא לאסוף אותי ממקום העבודה בערך בשעה 10:00 לפנות בוקר ויחזירני לאחר 3-2 שעות. בעוד שהשיחות עם נועם מרגע לרגע הפכו נעימות יותר, מרתקות ומושכות, כך השיחות עם בעלי הפכו קשות יותר. ככל שהתקרב מועד מימוש הפנטסיה, חשתי כי הוא קיבל רגליים קרות. נדמה היה לי כי הוא מעודד אותי אך בתוך תוכו, חושש, מתנגד. לכן החלטתי להמעיט במידע שאני משתפת אותו. החלטתי לצנזר חלק מהשיחות. מה שכן אמרתי לו שהחלטנו, נועם ואני לממש את הפנטסיה ביום שני. ביום ראשון בערב, היתה לי שיחה קשה עם בעלי. נדמה היה לי שאנו על סף פיצוץ, לכן החלטתי לבטל את מימוש הפנטסיה, או לפחות לדחות אותה. החלטתי כי אסור לי להמר על חיי הנשואין שלי, ועל בעלי היקר שאוהב אותי ללא כל תנאי. מה שלא ידעתי, כי בשעות הבוקר של יום ראשון, בעלי התקשר אל חנות הפרחים הסמוכה למקום עבודתי, וביקש לשלוח לי זר פרחים יפה במיוחד ולזר צרף ברכה. כאשר הודעתי לו כי אני מבטלת את מימוש הפנטסיה עם נועם, כבר היה מאוחר מדי לבטל את משלוח הפרחים, וזה יצא לדרכו. וזה היה תוכנו. ברכה לפני זיון ראשון יום שני 4 באוגוסט 2003 לקונכייה הכי קונכייתית, היום פתחנו עוד חלון אל תוך עולם חיינו. מבעד לחלון, חודר לו אור בוהק ומסנוור. את הנוף מסתירים עננים. רוח קלילה נושבת מזיזה את צמרות העצים, זו כדרכה מקשה על מיקוד העניינים. את עומדת על אדן חלונך. נרגשת, מבולבלת, מתקשה לעכל. האור מסנוור ומבלבל. אבל יקירתי, העננים בעוד רגע יתפזרו, צמרות העצים ילבלבו ללא ניע. האור המסנוור, אף הוא יירגע ויהפוך רך ונעים. מבעד לחלון חייך, ישקיף נוף נפלא, מרגש, מעורר, מלבב, אורו רך וזהוב. האוויר הקליל והחמים, החודר מבעד לחלון, נושא את בושם חייך כריחם של הפרחים. ריח מופלא של נוף מדהים וחיים אחרים. בעודך מביטה אל הנוף, גומעת אל תוך גופך את הבושם, הריח, האוויר, המגע והחום של הנוף המדהים, הנשקף מבעד לחלון חייך, נוף שאך מעטים זוכים לו. אני עומד כאן לידך, אוחז בידך ומוביל אותך בשביל חייך אל החלון הבא. אולי יהיה אף מרתק מהחלון הזה. כל הכבוד לך ילדה יפה, עשית זאת. אני עמך לאורך כל הדרך ואוהב אותך ללא תנאי.
זיון ראשון
משום מה, בכל אותו יום שני, לא הצלחתי להשיג את בעלי, בכל פעם שהתקשרתי אל מקום מושבו בחו"ל, נמסר לי כי הוא יצא, שלא ניתן להשיגו, והוא יחזור רק לקראת שעות הערב. בכל אופן אני מתארת כאן את השתלשלות העניינים כפי שהיתה.
יום שני‏ ‏04‏ ‏אוגוסט‏ ‏2003 שעה 18:58
אהוב שלי, איפה אתה??????? אני מקווה שהכל בסדר. תודה ענקית על הזר. מאוד התרגשתי. אני מבינה ששלחת אותו בדרך כלשהי. או שמא חזרת והגעת בעצמך לחנות, מה שלא נראה לי הגיוני. לחשוב שהיית לידי ולא ראיתי אותך זה לא מתקבל על דעתי. כל כך ריגשת אותי עם ההפתעה הזו. הייתי היום עם נועם. לא הצלחתי להשיג אותך בפלאפון. משעות הצהרים אני מתמללת (בהפסקות) את שקרה. מתה כבר לספר לך. למה אתה לא מתקשר?????????? למה אתה משאיר אותי לבד עם כל זה? תתקשר כבר.
‏יום שני‏ ‏04‏ ‏אוגוסט‏ ‏2003 שעה 21:58
היי קונכייה אהובת לב שלי, זה עתה נכנסתי לתיבה וראיתי את המכתבים שלך. באחד את כותבת שבטלת את הפגישה עם נועם, בשלישי את כותבת שהיית עמו. כעת אני מבולבל, היית או לא היית? אבל את האמת. אחרי שאדע את האמת אשאל את השאלות המתאימות. על כל פנים אני אוהב אותך מאד. מעולם לא השארתי אותך לבד, ולעולם לא אשאיר אותך לבד. אני איתך גם כשאני איני, כפי שאת איתי גם כשאת אינך. שלך
יום שני‏ ‏04‏ ‏אוגוסט‏ ‏2003 שעה 22:41
אהוב יקר שלי, סוף סוף אתה עונה לי. חזרתי לפני כמה דקות מהבריכה עם הילדים. הכנתי להם ארוחת ערב ואני יושבת להמשיך לתמלל את הפגישה שלי עם נועם. אל תתבלבל אהוב ליבי. אכן אחרי השיחה שלנו אמש בה אמרת לי כי אתה חש שאני רוצה להוציא את הזיון שלי עם נועם מהזוגיות שלנו, נפגעתי עד עמקי נשמתי. אז התקשרתי אליו והודעתי לו שאני לא אוכל להגיע. הבוקר אחרי שקיבלתי את הזר ממך החלטתי בכל זאת לנסוע. את כל היתר תקרא בתמליל שאעביר לך. אני מתגעגעת אליך בטירוף. אני ממשיכה לכתוב כאן ואכנס מדי פעם לראות אם שלחת לי מייל.
יום שני 4 באוגוסט 2003 השעה 17:49
שלום אהוב ליבי, מזה שעתיים אני מנסה להשיג אותך אך אין מענה בפלאפון שלך. עד שאספר לאוזניך את שעבר עליי אתמול והיום, החלטתי לתמלל את זה על המסך. בתום שיחתנו אתמול, נמלאתי עצב רב. גם בגלל הפגיעה שחשת וגם ובעיקר לאחר שאמרת שאתה חש כי אני מנסה להוציא את הזיון עם נועם מהזוגיות שלנו. זה מאוד פגע בי. חשבתי לעצמי שאם עד כה לא הצלחתי להעביר לך את המסר כי החוויה הזו מבחינתי משותפת אתך וחוויה אוהבת של שנינו, ודאי לא אוכל יותר לעשות זאת ומי יודע מה צפוי יהיה לקשר שלנו בעתיד. לכן, החלטתי להתקשר לנועם ולבטל את הפגישה ואכן כך עשיתי. מיד לאחר שסיימתי לשוחח אתך הודעתי לו שאני נאלצת להישאר במשרד בגלל עניין דחוף שצץ. הוא מאוד התאכזב, ביקש שנדחה את זה בשעה או שעתיים. אני התעקשתי לדחות את זה. היום בשעה 10:00 בבוקר לערך, הוא התקשר אליי וניסה שוב לשכנע אותי. הסברתי לו שצץ לי עניין מאוד דחוף במשרד ואני חייבת להישאר. הוא ביקש שלפחות ניפגש לכוס קפה. כיוון שהוא מאוד לחץ אמרתי לו שאהיה אתו בקשר מאוחר יותר. בשעה 11:00 יצאתי לקייטנה של ילדי העובדים הנמצאת בבניין הישן. כשחזרתי בשעה 11:20 בערך חיכה לי זר הפרחים שלך. כמובן שאנשים לא הפסיקו לשאול ממי הפרחים וכו' וכו'. הברכה שלך הייתה חתומה בתוך מעטפה ואי אפשר היה לראות ממי נשלח הזר. הבנתי כי בדרך כלשהי שלחת את הזר מחנות הפרחים הסמוכה אליי. קראתי שוב ושוב את מלותיך. נירגשתי עד דמעות. ראיתי בברכה ובזר ושמעתי אותך לוחש באוזני את ברכתך : "לכי ילדה יפה...". מאוד מאוד התלבטתי. מאוד מאוד. אז עמדתי מול החלון הסגור והחלטתי יחד איתך לפתוח אותו. כאשר בליבי תקווה כי לנצח ולעולמי עד הדבר לא יפגע בקשר שלנו. לנצח תעמוד לצידי מול החלון הפתוח כל עוד אני מביטה דרכו בנוף ואף תעמוד לצידי ותהיה קשוב אליי כאשר אספר לך מה ראיתי ומה חוויתי דרך החלון הזה. אמרתי לעצמי: "אם הוא אוהב אותך, הוא יישאר לצידך גם לאחר שהחלון הזה יסגר וכל מה שראית במו עינייך יהיה שייך לו ולך". ולכן, התקשרתי לנועם. אני: "היי נועם , מה נשמע?" נועם: "תגידי שאת יכולה להגיע...". אני: "כן, זה בכל זאת מתאפשר...". בטרם הספקתי לסיים את המשפט הוא ממשיך: נועם: "חכי, אני בא לקחת אותך... אתקשר אלייך מהדרך". וסגר את הטלפון. נכנסתי לשירותים בסניף, התאפרתי קלות, התבשמתי וירדתי למטה והלכתי ברגל עד לפינת הרחובות חובבי ציון – מונטיפיורי (לא רחוק מהסניף). כיוון שמלכתחילה לא הייתה לי כוונה להיפגש אתו, לא החלפתי את הלק בציפורניי הידיים והרגליים ואף לא גילחתי את הכוס. מיד כשהגעתי לצומת הוא הגיע במכונית החברה עצר לידי ואני נכנסתי מיד למכונית. הוא רכן לעברי ונשק לי בלחי. חייכתי במבוכה. "היי, מה שלומך? הגעת מהר...". אמרתי. "טסתי הנה לפני שתתחרטי. והאמת היא שזה לא רחוק מכאן. כייף שהצלחת להגיע. כמה זמן יש לי איתך?" הוא שאל. אני: "נוכל לנסוע למלון. מה דעתך?". נועם: "מצוין. עד איזו שעה תוכלי להשאר?" אני: "עד 14:30 בערך... צריכה לחזור לכאן כדי לאסוף את הילדים שלי. לאן אנחנו נוסעים?" נועם: "הילטון. מתאים לך?". אני: "כן. זה נשמע לי מצוין". נועם: "רציתי לתת לך את הטוב ביותר. את הזמן הנותר תחזירי לי בפעם אחרת...". חייכתי ושתקתי. פטפטנו כל הדרך. הוא סיפר שהוא עובד בחברת הייטק, על העבודה שלו... עד שהגענו לסקס. אני: "נועם , זה מאוד יקל עליי אם תאמר לי איך אתה מתכנן את הביחד שלנו בחדר. מה היית רוצה שנעשה, מה אתה מעדיף". נועם: "קרן, קשה לתכנן את זה מראש או לתאר זאת במילים. נזרום עם זה בטבעיות". הוא ענה תוך שהוא נוהג ומציץ במבטו אליי מדי פעם. אני: "קרה לך בעבר שהיה לך מפגש דומה?" שאלתי. נועם: "כן. אבל לא בארץ...". אז החלטתי שהדרך הטובה ביותר להגיע לנושא היא אם אשאל אותו על מפגש שהיה לו עם אשה אחרת. אני: "איפה זה היה ומי היתה האשה?" שאלתי. נועם: "הפעם האחרונה היתה בלונדון לפני חודשיים. נסעתי לפאב עם חבר לעבודה. שתינו קצת בירה ופטפטנו. לא רחוק מאתנו ישבו שתי חתיכות. נראו לנו פנויות. את יודעת איך מתחילים עם בחורות בפאב? מזמינים להן בירה. הזמנו להן בירה והם עברו לשבת לידנו עם הכוסות שלהן. הן היו אנגליות. אחרי כשעה והראש שלנו מלא אלכוהול נסענו לדירה של אחת מהן. הזדיינו איתן כל הלילה. תאמיני לי, לא הבחנתי את מי אני מזיין משם. הקטע המדליק היה שכשקמנו בבוקר רק אחת מהן נשארה. היא הכינה לנו ארוחת בוקר וקפה והמשכנו להזדיין איתה, חבר שלי ואני. היתה חוויה. לא היו לי הרבה חוויות כאלו במיוחד. מדי פעם כשאני בחו"ל, חבר שלי ואני מזדיינים פה ושם". אני: "מה הדבר הכי פרוע שעשית?" שאלתי אותו. נועם: "ואוו.............". הוא התגלגל מצחוק. נועם: "אם אספר לך תחשבי שאני מופרע. בטח תקפצי מהמכונית". אחרי שהרגעתי אותו ועודדתי אותו הוא סיפר לי. נועם: "לפני כמה חודשים הייתי בבודפשט. הנשים בבודפשט מאוד יפות והמין שם חופשי ואפשר לומר גם זמין. לא רק בבתי בושת או אצל זונות. הכל נראה חופשי יותר. אתה יכול להכנס לפאב או בית קפה ולצאת כמו כולם עם אשה משם". הוא המשיך לספר: "באחד הימים, אחת הבנות מהסניף שלנו הזמינה אותי למסיבה אצלה בבית. זו היתה מין אורגיה כזו. הגעתי לשם. אחרי שהתפנו ערמות האוכל והיין התחלת לראות ערמות של זוגות בכל פינה. זוגות, שלישיות, נשים, גברים. כל מיני". הגבתי בתדהמה ושאלתי: "ואוו איך הרגשת? הכרת שם מישהו?" נועם: "לא לגמרי. היו אנשים מהחברה. אבל אני לא מכיר אותם ממש טוב. מדי פעם פוגש אותם בישיבות. אבל שם הכל היה חופשי. זרוק. זה נראה כמו מסרט. בקיצור זו היתה ערמה של זיונים. יכולתי להכנס ולצאת מערימה ואף אחד לא היה מרגיש. ממש חוויה. לילה של זיונים, סמים ואלכוהול". אני: "אתה משתמש בסמים?" שאלתי. נועם: "לא. אף פעם לא נגעתי למרות שראיתי אנשים לידי לוקחים. זה לא בשבילי. גם בצבא ואני שרתתי ביחידה מובחרת, היו לידי אחלה גברים שעישנו ואני לא נגעתי". הגענו למלון בשעה 12:15. נועם נכנס לחניון המלון. הוא יוצא מהמכונית. כיוון שאני רואה שהוא לא מתכוון להגיע לעברי ולפתוח לי את הדלת, אני יוצאת בעצמי. מהמושב האחורי הוא מושך את התיק שלו. אני: "מה זה נועם? הבאת עבודה?" אני שואלת בצחוק. הוא מחייך לעברי ואוחז בידי. אנחנו צועדים לעבר המעלית. בתוך המעלית הוא אומר לי: "אפשר לשאול אותך שאלה?". "ודאי". אני עונה לו. "את מרגישה כאבים ברגל בזמן שאת הולכת?" הוא שואל. נדהמתי מהשאלה אך עניתי - "לא. למה אתה שואל?". "סתם ככה. רציתי לדעת". הגענו לדלפק הקבלה. נועם התקדם כמה צעדים לפניי. אני נשארתי קצת מאחור. התעכבתי ליד תמונה כלשהי. כשסיים את סידוריו, הוא הגיע עם הכרטיס המגנטי, אחז אותי בידו ויחד צעדנו לעבר המעלית. עלינו לקומה ה- 5. מיהרתי אחריו לעבר החדר. נועם פתח את הדלת לרווחה והניח לי להכנס פנימה לפניו. הוא סגר אחריו את הדלת, הניח את התיק שלו על הכורסה, צעד לעברי, והרים אותי בשתי זרועותיו. "עכשיו את לא יכולה לברוח ממני". אמר בחיוך. ליבי החסיר פעימה. לא הבנתי מה צפוי לי. "בעלך יודע שאת כאן?" הוא מביט בי ושואל. אני: "לא". נועם: "תספרי לו?". אני: "מה דעתך?" אני שואלת וקצת מבוהלת. נועם: "הייתי מעדיף שלא. לכי תדעי איך הוא יגיב. ברגע האמת גברים לא אוהבים לשמוע את האמת". אני: "נועם, אתה יכול להיות בטוח שגם אם הוא ידע. הוא לא יעשה כלום. אתה ממש מגזים עם החששות שלך". נועם מתקרב אליי. מושיב אותי על הכורסא ויורד על ברכיו. נושק על ברכיי מבעד למכנסיי. חולץ את נעליי אחת אחת. אני מלטפת את ראשו. מנסה להתיר את כפתורי חולצתו. הוא לוקח את ידי ומנשק אותה. מנשק את האצבעות אחת אחת. "קודם אני מפנק אותך... מה דעתך שנזמין לנו משהו לשתות? מה את אוהבת לשתות?" "אולי נזמין אחר כך...". הצעתי. "התכוונתי משהו חריף...". הוא אמר בגיחוך מה. "לאאאא. אני בקושי שותה משקאות חריפים. מה גם שאני צריכה לחזור למשרד". למען האמת ברכיי מתחילות לרעוד. למרות שהוא נראה בסדר, צץ במוחי חשש. אולי מיותר. אולי לא. אני חושבת על אהובי. איפה הוא? השארתי את הפלאפון פתוח. ביקשתי מנועם רשות להשאירו פתוח, שמא בעלי יתקשר ולא ימצא אותי במשרד ואם ידבר עם הבת שלי, כדאי שישיג אותי בפלאפון. התפללתי שאהובי יתקשר ואוכל לרמוז לו היכן אני. פחדנית שכמוני!!! "לכי על זה אהובה יקרה...". נזכרתי במלותיו. נועם לא ניסה לדחוק בי להזמין משקה חריף. נועם: "את נעימה בדיוק כפי שאת נשמעת. כל כך רציתי כבר להיות איתך. עוד אף פעם לא קרה לי שנמשכתי כל כך מהר למישהי". אמר לי נועם תוך שהוא מתיר את חגורת מכנסיי, פותח את הרוכסן ומפשיל את מכנסיי לאט לאט תוך שהוא מביט לתוך עיניי בחיוך. בעוד הוא מפשיל את מכנסיי למטה הוא מלטף בשתי ידיו את הירכיים שלי. הוא מביט על רגליי ושואל: "זו הרגל הנכה?" הוא סוקר אותה. נוגע בשרשרת שעל רגלי. "בעלי קנה לי אותה" הערתי. הוא התרומם לעברי והרים כלפי מעלה את חולצתי. מעל השדיים שלי הוא השאיר את החולצה כשהיא עוטפת את גופי. הוא קרב את פניו אל שדיי ונשק אותם אחד אחד. מבלי להוריד את החזייה. ירד עם לשונו אל עבר בטני. והתעכב על הטבור בלשונו. זה דגדג אותי ואני צחקתי קלות. נועם היה משועשע מהעניין והמשיך לרפרף בלשונו בתוך הטבור. אחר כך הרים את החולצה כלפי מעלה והחל נושק את צווארי. בשתי זרועותי עטפתי את צווארו והתחלתי ללטף את גופו. פרמתי חלק מכפתורי החולצה והרמתי אותה כלפי מעלה. נועם התרומם על שתי רגליו ובתנועה מהירה הפשיל את מכנסיו. אז הרחתי את גופו. לשמחתי לא נדף ממנו ריח רע. חששתי שמא זה יקרה. הבחנתי בתפיחות שבתוך תחתוניו. זה החמיא לי מאוד. הוא רכן לעברי. התיר את החזייה שלי והחל ללקק את השדיים שלי בלשונו. מצץ אותן אחד אחד. חשתי מבוכה. גבר זר שלראשונה אני רואה אותו היום, מוצץ לי את השדיים. שנינו ערומים כמעט לגמרי ומכירים בקושי יומיים. תוך שהוא מלטף את גופי ומלקק את השדיים שלי אני מלטפת את גופו. בשתי ידיי הורדתי לו את התחתונים. הוא הרים אותי בזרועותיו למיטה. השכיב אותי על המיטה וישר את גופי במרכז המיטה. הוא התרומם מעליי וניגש אל התיק שלו. התרוממתי מעל המיטה להביט בו. הייתי בטוחה שהוא ניגש להוציא קונדום. בידיו הוא החזיק שקית ניילון שקופה. "מה זה נועם?" שאלתי. נועם: "תכף תראי. תרשי לי לעשות לך משהו?". "מה אתה רוצה לעשות?" שאלתי בדאגה משהו. נועם: "אל דאגה. אני מת לעשות את זה איתך...". "תגיד לי מה זה. מה אתה רוצה לעשות?". חזרתי על שאלתי. נועם: "זוכרת שסיפרת לי שבעלך צייר עלייך פעם?" שאל אני: "כן. זוכרת." נועם: "אני מצייר כבר הרבה שנים. אפילו הצגתי פעם בתערוכה. אני מת לצייר על הגוף שלך. יש משהו בעור שיספוג כל ציור". אני: "באיזה צבעים אתה משתמש? זה יורד בקלות? מה תצייר? איפה תצייר?" המטרתי עליו שאלות בעודי כבר יושבת ונשענת על גב המיטה. נועם: "אל תדאגי קרן. זה ירד מהר מאוד. מקלחת וזה יורד. תרשי לי לצלם אותך לאחר מכן?" הוא שאל. אני: "בשום אופן לא. נועם". עניתי בפסקנות. נועם: "טוב. סליחה. חשבתי שדווקא תאהבי את זה". קצת התחלתי לחשוש מכל העניין. בעודי יושבת על המיטה אני עוקבת אחר תנועותיו של נועם. הוא מוציא מהשקית את הצבעים אחד אחד. מניח אותם על גבי מגבת שהביא מהמקלחת ופורש אותם לצדי. הוא משכיב אותי בעדינות ומיישר את גופי. הוא רוכן מעל גופי. את שתי כפות ידיו הוא מעביר על גופי כאילו ליישר את הקפלים ולהכין את ה- "בד" לציור. לאחר מכן הוא רוכן מעל גופי ומנשק את פניי, עיניי וגולש אט אט אל שפתיי. הוא עדיין בתחתוניו ואני מרגישה את הבליטה שלו מתחככת ולוחצת על גופי. זה מגרה אותי. אני מלטפת את הישבנים שלו מבעד לתחתונים. ומורידה לו את התחתונים. נועם מושך את גופי בעדינות למרכז המיטה ובא עם גופו מעל פניי. הוא מחליט לעטר את שדיי. עם גופו הוא גוהר מעליי כשהזין שלו מעל פניי. אני מלטפת את הזין שלו, מעבירה את שתי ידיי על ירכיו. מלטפת את האשכים שלו. גופו של נועם לא בהיר במיוחד, אך אזור הבגד-ים בהיר ולא שזוף. הזין שלו לא גדול במיוחד. אני: "נועם, תן לי את הזין שלך. אני מתה למצוץ אותו". נועם קרב את גופו אליי בעודו מחזיק ביד אחת את אחד השדיים שלי כדי להכינו לציור. נועם דחף את הזין שלו לתוך הפה שלי. בתנועות עולות ויורדות הוא נכנס לפה שלי עם הזין שלו. בעודי מוצצת לו את הזין הוא הרים את פלג גופו מעלה ומטה ונאנק מעונג. נועם: "קרן, אני לא יכול לעמוד בזה, אני רוצה להספיק לצייר אותך...". הוא הוציא את הזין שלו החוצה. והחל לצייר את השד הימני שלי. ניסיתי להרים את עיניי כדי להציץ. נועם לא הסכים שאראה את הציור לפני שיסיימו. הוא מזמזם תוך כדי ציור ומספר לי שלעתים מתוך מעשה קונדס הוא יושב בטיילת בת"א ומצייר פורטרטים. מדי פעם נועם יורד אל גופי, מנשק ומלקק אותו. שמתי לב שנועם מצייר במיומנות כזו, כך שדי מהר הוא סיים לקשט את שני שדיי. ניסיתי להתרומם כדי לראות את הציורים, אך שוב נועם לא מסכים שאראה את הציורים לפני שיסיימם. נועם מתקדם לעבר פלג גופי התחתון. אני חשה את לשונו הרטובה מלקקת את ירכיי. לשונו עולה ומותירה רטיבות חמה על עבר השפתיים שלי. נועם: "טוב לך איתי קרן?" הוא שואל לפתע. אני: "כן. מאוד נועם. ואיך אתה מרגיש? נעים לך עם הגוף שלי?" נועם: "כן. יש לך עור מדהים. גוף כזה רך. כמו של תינוקת. נראה כמו שהוא שנועד לציורי גוף ". הוא מחמיא לי. אני: "ואוו איזו מחמאה... גם אתה מאוד נעים ורך. יש לך זין משגע. נורא כייף למצוץ אותו. הוא טעים לי מאוד". (משננת את המשפטים שאני אומרת לך, מעתיקנית אחת שכמוני). נועם יורד אל בין רגליי כשהוא מגיש לי את הזין שלו. אחזתי אותו בידי האחת ובידי האחרת ליטפתי את התחת שלו. נועם: "קרן, תכניסי את האצבע שלך לתחת של...". אמר נועם. כמעט נחנקתי מרוב תדהמה. אני: "יש לי צפרנים, נועם...". חשבתי שיוותר על הרעיון משום שמעולם לא עשיתי זאת. נועם: "לא אכפת לי. אני מת על זה. את חייבת לעשות את זה בשבילי." התחנן נועם. אני: "אוקי נועם. תביא לי את התיק שלי בבקשה...". הוא קפץ מעל המיטה והביא את התיק שלי בידו. הוצאתי מתוך התיק קונדום. עטפתי את האצבע שלי בקונדום. נועם עזר לי לקשור את קצהו. מרחתי אותו בקרם שהיה לי בתיק. אז נועם שוב רכן מעליי, לא לפני שנשק לי. ואני מנסה לשחזר את תנועות אצבעותיו של בעלי אהוב לבי בתוך התחת שלי. הכנסתי בעדינות את האצבע האמצעית שלי אל פי הטבעת שלו והתחלתי לחכך אותה קדימה והחוצה. "יותר מהר...". ביקש נועם. אני קצת חששתי, אבל המשכתי לדחוף את האצבע שלי לתוך פי הטבעת שלו בתנועות מהירות יותר ויותר. נועם המשיך בלקיקות מהירות ונשיפות מעל הכוס שלי. כל גופו עולה ויורד מעל גופי במהירות מטורפת. לקיקות לשונו והאצבע שלי בתוך התחת שלו גרמה לי למין תחושת גרוי יוצאת דופן. ההתרגשות של נועם, ההנאה שפרצה מתוך גופו כל כך גרתה את גופי, כך שתוך שהוא מלקק את הדגדגן שלי, גמרתי באנחה קלה. "גמרת מותק?" הוא שאל. "כן, נועם". הוא צחק קלות. "תודה מותק שגמרת מהליקוקים שלי. אני מת על זה". הוא הסתובב לעברי ונשכב כשכל גופו עליי. לא הבנתי למה הוא בוחר כך ל"עטוף" אותי. אני מת על זה. אחרי שאתן גומרות, להצמד אליכן. צמוד צמוד. גיחכתי לעצמי. "אתן גומרות". ברוכה הבאה למועדון של נועם. זמן קצר לאחר מכן, נועם התרומם כשגופו מעליי. הוא החל מפשפש בין הצבעים שהספיקו להתפזר על המיטה. בתנועות מהירות הוא החל לעטוף את הכוס שלי מירך אחת לשנייה בציורים צבעוניים. הוא עטף את הכוס שלי בקווים של לב אדום וסביבו פרחים צבעוניים. ברוח ליצנית הוא משך קוים צבעוניים לאורך רגליי. התרומם לעבר פניי והחל לאפר אותן בצבעי אבקה מיוחדים שהביא מתיקו. התרוממתי לעבר המראה. לחיי היו אדומות. עפעפיי היו תכולים ולאורך צווארי הוא משך קו ורוד. חייכתי למראה הליצני הזה. נועם התיישב מעליי. והחל ללטף את גופי. הוא חיכך את גופו מעל גופי. נועם: "זו פעם ראשונה שאני מרגיש טוב כל כך עם אשה. לא ממהר לגמור. רוצה להמשיך עוד ועוד. לצייר ולקשקש עלייך. להתעלס איתך. אני מת לזיין אותך". אני: "גם אני מתה שתזיין אותי. הגוף שלי מגורה. מאוד רוצה אותך. זיין אותי נועם...". (שוב משננת את המשפטים שאני אומרת לך). הזין של נועם שהיה זקוף דיו, נכנס אליי חיש מהר, בעודי שכובה על הגב ורגליי מקופלות לצדדים. הרגל הימנית שלי כרגיל נפלה הצידה. הרמתי אותה והחזקתי אותה ביד. נועם נכנס ויצא בתוכי. בשתי ידיו הוא הרים את הישבנים שלי. אחר כך הרים את שתי רגליי על כתפיו והמשיך לזיין אותי. אז החלו לעבור בי הרהורים. מי אני? מה אני עושה עכשיו? איפה אהובי? מה הוא עושה עכשיו? מה הוא חושב? הלוואי שיתקשר. כמו ילדה שיצאה לטיול שנתי ומתגעגעת הביתה. נועם: "אני לא יכול לעמוד בזה יותר. אני גומר קרן". בתנועות עולות ויורדות שלו בתוכי, הוא עיווה את פניו ובאנחה ונשיפה ארוכה לעברי הוא גמר בתוכי. הוא נשען על שתי ידיו מעליי וחייך לעברי. ברגע זה רציתי שיצא מתוכי. אך הנחתי לו להישאר בתוכי. הוא שכב במלוא גופו עליי. זה קצת הכביד עלי. ליטפתי אותו בשתי ידיי ולחשתי באוזנו: "היית נפלא. זה היה זיון משגע, נועם. כל כך אהבתי את הזין שלך בתוכי". הנחתי לו להירגע והמשכתי ללטף את גבו, את ראשו וידיו. לפתע הוא החל לנשק אותי בשפתיו - על הלחיים, על האף, על המצח, על הסנטר בהתחלה לאט ואחר כך במהירות הולכת וגוברת. צחקתי קלות. הוא הביט ואמר: "וואווווווו. את משגעת". אני: "שמחה שנהנית. גם אני נהניתי. היה לי ממש נעים איתך". אמרתי. השעה היתה כבר 14:05. הפלאפון שלי צלצל ממספר חסום. חשבתי שאולי אתה מתקשר אליי ומיהרתי לענות, אך השיחה נותקה. הצטערתי. זו גם היתה סיבה טובה להתחיל להתקפל משם. טפחתי על גבו בכף ידי: "חומד, בוא נתארגן לחזור. אני חייבת לחזור למשרד בזמן". אמרתי. הוא קם מעליי. ליטף אותי עוד שניות אחדות. נועם: "לכי להתקלח ואני אחרייך...". שמחתי שהציע זאת ונכנסתי להתקלח. בעודי מתקלחת נועם פצח בשירה, בעמדו מעבר לוילון. חייכתי לי. זה החמיא לי. כשפתחתי את הוילון ראיתי שהוא מילא את המראה של המקלחת בהמון ציורי פרחים קטנים וצבעוניים: "כל הזר הזה שלך". אני: "ואוו איזו הפתעה נעימה. תודה". נועם נכנס להתקלח ואני מיהרתי להתלבש בחדר. יצאנו מהחדר וירדנו ישר לחניון. בדרכנו חזרה הוא אמר לי: נועם: "מאוד נהניתי ואני מקווה שגם את נהנית". אני: "ודאי שנהניתי. היית ממש נפלא. הזיון היה לי נעים מאוד". נועם: "אני חושב שזה היה פחות ממה שציפית". ענה לי. אני: "לא. לא יכולתי לצפות לכלום. שאלתי אותך קודם איך היית רוצה שנעשה את זה, ומה בדיוק אתה רוצה שנעשה. אתה העדפת שנזרום עם זה מבלי לתכנן מראש. ואני זרמתי איתך". נועם: "זה כמו שחשבת שיהיה?" שאל. אני: "לא ידעתי מה יהיה בדיוק. אבל זה לא משנה. לשנינו היה מאוד נעים, לא כן? היה לך בעבר קשר דומה עם אשה בגילי?". נועם: "לא. זו פעם ראשונה". כך המשכנו את דרכנו. נועם יודע לטוס בכביש. הוא מספר על הנהיגה באירופה. על הנימוסים של הנהג האירופאי. ואז הוא מספר לי על אשתו: נועם: "אשתי כל הזמן יורדת עליי שאני נעדר תקופות ארוכות מהבית". אני: "אבל זה סוג העבודה שלך, לא? כלומר זה היה ידוע מראש". נועם: "לא לגמרי. יכולתי לעבוד כמו יתר המהנדסים, אבל אני בחרתי לעבוד כך. זה נוח לי מאוד. זה ללכת עם ולהרגיש בלי". אני: "למה אתה זקוק ללכת עם ולהרגיש בלי?" נועם: "כי מאז שנישאתי לאשתי, אני מרגיש שאני נשוי לאימה. אבא שלה נפטר לפני שלוש שנים. אימה נשארה בודדה. גם כשלא היתה אלמנה היא היתה נודניקית לא קטנה. כך שהיא פשוט מנהלת לנו את החיים. איך נשלם, איך נקנה וכו'. לפעמים אני מרגיש חנוק עם זה. כשאני לא בבית אימה נמצאת אצלנו. ישנה איתה." אני עונה לו בצחוק - "תגיד, אמך לא פולניה?" נועם: "גם היא פולניה. בעצם חצי חצי, אבל נורמלית". אני: "אז תן לאמא שלך לטפל בחמותך. פולניות מסתדרות יחד". מדי פעם הוא שואל שאלות פרטיות, על הילדים, על הבעל, היכן אני עובדת ומתגוררת. אני מתחמקת ועונה בפרטים כלליים. אחר כך אומרת לו: "בוא נחליט לשמור פרטיות אוקי?" נועם: "קרן, קרוב לוודאי שאחזור ביום חמישי, אלא, אם אצליח להאריך את שהותי כאן. נוכל להפגש שוב עד יום חמישי?" אני: "בוא נחשוב על זה. אני צריכה למצוא סידור מתאים לילדים. זה קצת יותר מסורבל כאשר בעלי לא כאן". שוב נועם מנסה לתשאל אותי: "היכן בעלך עובד?". אני עונה לו בצחוק - "הוא סוכן של השב"כ. סתם סתם. תרגע. אתה בפאניקה מבעלי". נועם: "אמרתי לך שלדעתי בזמן אמת, גבר הופך להיות יצור קנאי. קשה לו לבלוע סיפור כזה שאשתו מזדיינת עם מישהו אחר ולחוש גאווה". אני: "נועם, אבל זה סותר את מה שאמרת לי בשיחה הראשונה". נועם: "זה לא סותר. באופן כללי זה מגרה ומדליק לחשוב שאשתך מזדיינת עם מישהו אחר. אבל תארי לך שהיא תחזור הביתה ויתברר לי שהוא היה זיון טוב ממני?" אני: "אבל אם אתה נהנה לחשוב שהיא מזדיינת עם מישהו אחר ומאוד נהנית מזה, אז אתה בעצם צריך לחשוב עליה לא עליו. מה אכפת לך ממנו? אם הוא נהנה, סימן שהיא טובה. אם היא טובה אז גם זו מחמאה - כי היא שלך". נועם: "זו נשמעת לי תיאוריה מנופחת ורחוקה מהמציאות". קבע נועם. נועם התקרב במכוניתו לצומת ממנו אסף אותי: "היכן את עובדת?". חייכתי ושתקתי. נועם עצר ואני פניתי לצאת מהמכונית. נועם התקרב לעברי ונשק לי בלחי. אני: "היה לי ממש כייף איתך. נהיה בקשר". נועם: "טוב חמודה, ביי" אחרי 3 שניות הפלאפון מצלצל: נועם: "מתי תודיעי לי אם תוכלי שוב להפגש איתי?" הוא שואל. אני: "אני אבדוק את זה. נהיה בקשר היום או מחר". נפרדנו לשלום וביי. התחושות שלי במהלך היותנו לבד בחדר, הייתי נבוכה גם בגלל הציור וגם בגלל הסיטואציה עצמה. נועם מאוד נתן מעצמו. פינק, החמיא, ליטף והרעיף ים של מילים שירים, וציורים. הזיון איתו היה בינוני. הזיון לא תפס מקום של ממש במפגש עצמו. יש לי שתי השערות: הוא היה לחוץ מאוד. והוא אף אמר זאת. הרבה מעבר לזיון, הוא מחפש קשר. הוא מחפש חברה, אוזן קשבת, מישהי שתשמע אותו ותשיא לו עצות. הזיון יהווה תוספת לקשר הזה. זה בא לידי ביטוי בהתבטאויות שלו. גם הלב וגם הנפש שלי אינם פנויים לקשר רגשי. די לי את הקשר הרגשי והפיסי עם בעלי אהוב לבי. לקשר מהסוג שהוא מצפה נחוצות המון אנרגיות. ולי חוץ מנועם יש גם עבודה, ילדים, משפחה וכמובן ומעל לכל - את בעלי. כך שבמלוא הכנות - אין לי סבלנות מיותרת לקשר מסוג זה. בסך הכל זו היתה חוויה נחמדה. זו היתה תחושה מוזרה להזדיין עם גבר זר. להרגיש מגע ידי גבר זר על גופי. למזלי לא היה לו ריח דוחה. זה אחד הדברים שחששתי מהם. היו רגעים בהם חשבתי לעצמי: "היי, מה את עושה כאן? מי זה? מי את?" חשבתי על בעלי, חשבתי על ילדיי, פתאום הכל רץ לי מול העיניים. אולם בכל רגע שזה קרה לי אמרתי לעצמי: "אל תתני להרהורים האלה להפריע לך. החלטת, אז לכי עם זה עד הסוף. תני מעצמך הכי שאת יכולה". אני לא בטוחה שארצה לחזור למפגשים איתו. אין לי מקום בנפש לגבר נוסף - הנפש שלי כבר מלאה. יום שני 4 באוגוסט 2003 שעה 23:22 אהוב שלי, תוך כדי שאני מתמללת אני חושבת לעצמי שאולי אתה חושב שאני מנהלת איתו קשר אמיתי ומסתירה זאת ממך. לא משתפת אותך, מצנזרת. איך אתה יכול לחשוב כך? הרי אני כל כך לא רוצה בקשר רגשי איתו או קשר כלשהו, עד כדי שכתבתי לך במייל שתעזור לי, תחסוך ממני את כל הדרך עד להכרות הראשונית ואני אהיה מזדיינת בשם האהבה שלנו. לא עם אחד ממושך. מסתבר שזה לא פשוט ועובדה היא כי הוא מצפה לקשר אחר. קשר ממושך וחברי, קשר אוהב. אני מתחילה לחשוב שאולי הרעיון הזה פגע בך. למרות שאתמלל את השיחה שלי עם נועם, אספר לך בקצרה שהוא מפורשות לא רצה שאהיה מזדיינת שלו אלא ממש מאהבת שלו. הוא חזר והדגיש שאני מקבלת אותו בחום ואני רכה אליו וכו' וכו' והקשר הזה מאוד נעים לו. הוא רוצה לשלוח לי מכתבים וזה ממש לא מתאים לי ההיקשרות הזו. ממש לא. לא זה מה שרציתי. במחשבה נוספת חשבתי שהוא צעיר מדי להרפתקה כזו או שזה עניין של אישיות. אתמלל את השיחה, אשלח לך אותה ותאמר לי מה דעתך. אני אשאר כאן ואכנס מדי פעם לראות אם שלחת הודעה. ותסיר מחשבות מיותרות. אל תתן לי לחשוב שעשיתי טעות. הרי נתת לי את ברכת הדרך וידעת לקראת מה אני הולכת. מראש אמרתי שאני לא הולכת לבד. אתה יודע שלא הייתי עושה זאת בלעדיך. הזיון השני שלי עם נועם יום שלישי 5 באוגוסט 2003 אהוב יקר שלי, אני יושבת לתמלל את הזיון השני שלי עם נועם ואת השיחה שלי איתו היום. מאוד רציתי לספר לך עליהם. אך עד אז אתמלל אותם כאן. אתה לא מתקשר ואני מאוד מאוד דואגת. אני מקווה שהכל בסדר אצלך. אם אתה קורא את המיילים שלי, שלח לי לפחות כמה מילים שאדע שהכל בסדר וכשתוכל תתקשר. אהוב שלי, אחרי שחזרתי למשרד, נועם התקשר אליי. הוא הודיע לי כי הוא דוחה את הנסיעה שלו, והוא מאד מבקש ממני לפגוש אותו לפעם נוספת למחרת. כל כך החמיא לי שביקש שנעשה זאת שוב. חשתי שחשוב לך שהזיון הזה יהיה טוב לי יותר מהקודם ושאתן לו ציון גבוה יותר מבחינתי. לכן החלטתי להענות לו וקבענו להפגש ביום שלישי פעם נוספת. להלן תיאור השיחה והזיון. אני: "היי נועם, מה שלומך?" נועם: "היייי, מצוין. מה שלומך? נו, קרן מה עושים? בואי ניפגש ונדבר על זה. זה לא מבהיל כמו שזה נראה לך". אני: "לא נבהלתי מכלום נועם. בוא ניפגש. אני אוכל לצאת מהמשרד לקראת השעה 15:00. מה דעתך?". נועם: "גם מבחינתי זה בסדר. לאן את רוצה שנלך?" אני: "לאותו מקום". נועם: "מצוין. אני אבוא לאסוף מאותו מקום?" אני: "כן. אתקשר אליך לפני שאצא". בשעה 14:50 התקשרתי לנועם שאני יוצאת ומחכה לו למטה. אתה התקשרת אליי בין לבין וכל כך שמחתי. ממש הרגשתי שאתה איתי כל הזמן ולא עוזב אותי לרגע. בשעה 15:10 נועם הגיע. נכנסתי למכונית והוא נשק לי על הלחי. נועם: "מה שלומך? את נראית מצוין". אני: "תודה. מה שלומך אתה? איך עבר עליך היום?" נועם: "בסדר. ריצות ועבודה. מה את אומרת לגבי סוף השבוע? תעשי מאמץ ותהיי איתי כמה שעות. אני אהיה לבד בדירה שלנו. אני אפנק אותך". אני: "נועם, ראשית בעלי יהיה בארץ בסוף השבוע. ויש לי משפחה. לא יכולה להרשות לעצמי להעלם לכמה שעות בסוף השבוע". נועם: "אז אולי רק ביום שישי או רק ביום שבת. כל סוף השבוע הזה אני אהיה לבד". אני: "בוא נעזוב את זה לרגע. עכשיו אנחנו נוסעים להיות יחד. נהנית מהזיון שלנו אתמול?" נועם: "מה דעתך קרן? אם לא הייתי נהנה לא הייתי כל כך רוצה לזיין אותך שוב. מאוד אהבתי את הגוף שלך, איך שהתייחסת אלי וזרמת איתי. אני מת לשמור איתך על קשר, לדעת שיש לי לאן לבוא. לשלוח לך מכתבים ומתנות". אני: "נועם, קודם כל גם אני מאוד נהניתי מהזיון שלנו. בוא נדבר על הזיונים שלנו. על זה שהיה וזה שנעשה. אתה יודע לזיין נפלא. זה היה תענוג למצוץ לך. אני מאוד אוהבת למצוץ. אהבתי את הזיון אתך. אבל אתה קצת ממהר כשאתה מגדיר את הקשר הזה לטווח ארוך. בוא נעזוב את זה עכשיו". נועם: "קרנוש, את נראית לי מוזרה היום. אגב, סיפרת לבעלך על אתמול?". אני: "למה אני נראית מוזרה?" נועם: "הפתעת אותי שהסכמת שניפגש היום, למרות השיחה שלנו אתמול. לפי מה שאמרת לי לא היתה לך כוונה להמשיך בקשר הזה. עכשיו את רוצה גם להוביל את המפגש. את מפתיעה אותי". אני: "לא אמרתי שאני לא רוצה שנמשיך להזדיין. אני מבינה ממה שאתה אומר שאתה מעדיף קשר לא רק של זיונים, אלא קשר חברי ואוהב ואפילו הדגשת שאתה מאוד זקוק לו ולא בהכרח לזיונים. אמרתי לך, במלוא הכנות, שקשר כזה כמו שאתה מצפה לא מתאים לי". נועם: "לא התכוונתי שנתחתן. התכוונתי שניפגש לעתים קרובות. אמרתי לך בגילוי לב שאני מת לזיונים איתך אבל מה שאת מקרינה כלפי כובש אותי. את לא אשה קרה. קשה שלא להתחבר אלייך. אני מאמין שאם ניפגש רק לזיונים ייווצר בינינו קשר מעבר לזה. אני מכיר את עצמי". אני: "מה זאת אומרת? היה לך קשר דומה בעבר?" נועם: "לא. אבל אני מכיר את עצמי. אני גם רגשן והיחס שלך אליי כובש אותי. את כל כך חמה ונעימה שקשה לעמוד בפני זה. אני מרגיש שאני רוצה עוד ועוד להיות איתך". אני: "זה לא נראה לך קצת מסוכן? אתה באמת מדבר על היקשרות רגשית. אבל בוא לא נדבר על זה עכשיו. בוא נדבר על מה שנעשה יחד". נועם: "אני משאיר לך את זה. אני אהיה פסיבי הפעם". אני: "לא הבאת מכחול וצבעים?" (אני שואלת אותו בצחוק). נועם: "לא. אבל הבאתי משהו אחר. הבאתי מצלמה. בבקשה, תרשי לי לצלם אותך. ללא הפנים". אני: "לא. אני בשום אופן לא מסכימה". נועם: "טוב. אם את לא רוצה, לא אלחץ עלייך". הגענו לחניון. נועם מוציא את התיק שלו מהמכונית. אני מבקשת מנועם שישאיר את המצלמה במכונית. הוא נעתר לבקשתי ומוציא אותה מהתיק ומניחה על רצפת המכונית בחלק האחורי. אנחנו צועדים לעבר המעלית. בדלפק הקבלה אני מחכה לו במרחק של כמה מטרים. הוא מתקרב אליי ומציע שנזמין משהו לחדר. אני מציעה שנחליט על כך בחדר. אנחנו עולים לחדר. אני אפילו לא זוכרת באיזה חדר היינו. אבל לא היינו באותו חדר. נכנסנו לחדר. נועם מניח את התיק על הרצפה. הוא ניגש אליי מחבק ומנשק אותי על השפתיים. אני באלגנטיות עדינה ממשיכה לנשק אותו מחוץ לפה. נועם: "קרן, זוכרת שאמרתי לך שיש לי סטיות?" אני: "כן. רשמת לי את זה במייל. למה אתה מתכוון?" נועם: "יודעת מה זה משחקי שליטה? עשית פעם?" אני: "לא עשיתי. אבל שמעתי. ספר למה אתה מתכוון". תוך כדי שאני עונה ומשוחחת עם נועם, אני מתחילה להפשיט אותו. פורמת את כפתורי חולצתו לאט לאט. מלטפת את הגוף שלו. הוא תוך כדי סיפור מלטף לי את הגב והמותניים מבלי להפשיט אותי. נועם: "במשחקי שליטה אני האדון ואת השפחה. כל הזיון מתנהל בדרכים של ציווי, צעקות, את צריכה לעשות מה שאני אומר לך. את הכלי בזיון. ואני עושה בך מה שאני רוצה". זה מעורר בי סלידה. לא מתאים לי זיון בדרך של אדון ושפחה. אבל אני דוחה את הדיון הזה. אני כבר מבינה שלנועם יש המון פנטזיות, רצון להתפרעויות והוא מרגיש נוח לעשות את זה איתי. "את נותנת את עצמך" כפי שהוא אומר. וסיפר שאשתו בקושי מזדיינת איתו פרט לתנוחה המסורתית. אני: "אין לי רצון לעשות את זה". אני ממשיכה ללטף אותו בעודנו עומדים והוא מדבר על שפחה טובה בזיון. אני פורמת את מכנסיו. מושכת אותם כלפי מטה. הוא יושב על המיטה בעוד המכנסיים עליו וחולץ את נעליו. תוך כדי כך אני מתפשטת בעודי יושבת לידו. הוא מספיק לשכב על המיטה, ערום כולו והזין שלו עומד. ביקשתי שיפרום לי את החזייה. הוא מתרומם לעברי. תוך כדי כך אני מלטפת את הזין שלו. את הירכיים והאשכים. הגוף שלי חם ואני קופאת מקור מהמזגן. אז אני מסתובבת לעברו, משכיבה אותו על המיטה כשרגליו, מברכיו ומטה שמוטות מהמיטה. אני מפסקת את רגליו, כורעת בין רגליו ומתחילה למצוץ לו את הזין. חושבת עליך באותם רגעים. הזין שלו בתוך הפה שלי, חם וזקוף. הורידים שלו בולטים, ההילה שלו די בהירה. אני מלקקת אותו מבחוץ ושוב מכניסה לפה שלי בתנועות עולות ויורדות. אני: "נועם , הזין שלך ממש טעים לי". נועם: "אני נשבע לך זו המציצה הכי טובה שקיבלתי. מניאקית, את לא רוצה אותי". הוא אוחז את ראשי, לופת אותו בשתי ידיו ואומר לי: "אני נשבע לך באמא שלי, עוד אף פעם לא מצצו לי ככה. אני מת על זה". אני: "זה הזין שלך שכל כך טעים. אני שאוהבת למצוץ לך אותו. הוא כל כך נעים לי בפה". נועם משמיע אנחות של גמירה. אני חוששת שיגמור לי בפה. אז אני עוצרת: אני: "נועם, זיין אותי בתחת. אני מתה על זה. מתה להרגיש את הזין שלך בתחת שלי". אני לא התכוננתי לזיון בתחת וכיוון שלא היתה לי כוונה מראש להפגש שוב עם נועם לא הייתי מגולחת מספיק. הבאתי מהתיק שלי קונדום (שאתה קנית לי), הוצאתי את הקרם. אני: "עשית פעם זיון אנאלי?" נועם: "כן. אבל לא עם אשתי?" עטפתי את הזין של נועם בקונדום. שכבתי על המיטה, פיסקתי את הרגליים וביקשתי ממנו שימרח לי את הקרם על פי הטבעת וגם קצת על הזין שלו כמו שאני רגילה לעשות איתך. הוא רכן לעברי והחל לחכך את הזין שלו לאורך גופי. משכתי אותו אליי וביקשתי למצוץ לו את הזין. אני: "תן לי את הזין הטעים שלך. רוצה למצוץ אותו". הוא כרע מעליי והכניס את הזין שלו לפה שלי. כך בעודו עולה ויורד מעל הפה שלי אני מוצצת לו את הזין שהלך והקשיח יותר ויותר. הוצאתי את הזין שלו הסתובבתי לעברו והגשתי לו את התחת שלי. נצמדתי לדופן הקדמי של המיטה. פיסקתי את הרגליים. בשתי ידיי פתחתי לצדדים את פלחי הישבנים שלי. קצת היה לי קשה. לא היה לי שיווי משקל. כשהיד הימנית היתה צריכה לפסק את הישבן , הרגל הימנית נפלה. נועם: "בואי אני אעזור לך...". אמר נועם. הוא שלח את רגלו לעבר הרגל הימנית שלי כדי לבלום אותה ולחץ את גופי קדימה כדי לתת לו יציבות. אז יכולתי לפסק את הישבנים שלי. אני: "לאט לאט נועם תכניס את הזין שלך. התחת שלי עדיין לא מכיר אותו. בטח יהיה לו מאוד נעים כשהוא יהיה בפנים, אבל תעשה את זה לאט ובעדינות". אמרתי לו. נועם רכן לעברי ונישק לי את הישבנים. נועם: "טוב מותק, אני אחדיר אותו ואת תגידי אם זה בסדר. אני אגיד לך בדיוק מה אני עושה. חבל שאין לי מראה, הייתי מראה לך איך זה נראה. כמו רומיאו ויוליה נראים הזין שלי והתחת שלך". הוא הכניס את הזין שלו בתנועות איטיות. הוסיף קרם מסביבו והמשיך להחדירו לאט לאט. נועם: "את מרגישה אותו?" אני: "כן. מאוד. הוא טוב לי בפנים. ואוו איזו הרגשה נהדרת. הוא ממלא אותי. תכניס אותו עוד, עד הסוף נועם". הזין של נועם בתוך התחת שלי גרם לי תחושת הנאה בלתי רגילה. להרגיש את הזין שלו בתוכי כל כולו. לחוש גלים גלים של הנאה שמציפים את הגוף. בעוד נועם מכניס ומוציא את הזין שלו, אני חשה כאב צורב אבל נהנית. כי הכאב די נעים. נועם, שלף לרגע את הזין מתוכי, רכן לעברי, נישק את ישבניי, אחז בקצה הזין שלו, והחל מכה את פי הטבעת שלי, שהיה מגורה ומיוחם מאד, עם קצה הזין. מכות אלו היו נעימות ומגרות מאד. נועם החדיר את הזין שלו לתוך התחת שלי בתנועות איטיות אבל בנחישות רבה. בכל פעם לאחר שהחדיר מעט הוציאו אותו ושוב החדיר והפעם עמוק יותר. התחת שלי עטף את הזין של נועם, בכל פעם שהוא יצא מתוכי פערתי את פי הטבעת, כדי לקל עליו את החדירה, בכל פעם שהוא היה עמוק בתוכי, כיווצתי את הישבנים כדי למנוע מנועם להוציא את הזין, ידעתי שהלחץ הזה מסב לנועם תענוג עילאי. חשתי את הזין של נועם היטב בתוכי. הצפיפות של התחת, והזין הגדול של נועם גרמו לחיכוך מגרה בדפנות הישבן, אשר יצרו זרמים שהציפו את כל גופי. נועם היה מגורה מאד. ככל שרמת הגירוי שלו גברה, כך גברו תנועותיו, הוא החל תוקע אותי בכוח רב, הודף אותי קדימה ואחורה כשהזין שלו עמקו בתוכי. התחת שלי מוגש לכבודו. בעוד נועם מזיין אותי בעוצמה רבה, אני מכופפת אליו כחתולה מיוחמת, ומניעה את גופי קדימה ואחורה אל הזין שלו בהתאמה לתנועות הריתמיות שלו. נועם מחזיק את הישבנים שלי בשתי ידיו בעוצמה ובנחישות, כאילו היו קרנות המזבח, חושש שמא אברח לו. ככל שרמת הגירוי שלו עולה קצב החדרת הזין שלו והוצאתו מתוכי הופכות מהירות יותר וחדות יותר. נועם בעל אותי בתחת כעשר דקות, עשר דקות של החדרה מאומצת וחזקה, חשתי מגורה מאד, לא יכולתי לעמוד בפרץ ההנאה השמימית הזו, לכן צעקתי לעברו: "נועם, אתה כל כך טוב. הזין שלך כל כך טוב אליי... תקע אותו חזק ומהר. מהר... מהר... אני לא עומדת בזה. התחת שלי משתגע, הוא שיכור מהנאה... זיין אותי בכל הכוח, אני רוצה להיות המזדיינת שלך, זיין אותי, אל תעצור...". נועם: אני לא יכול יותר, אני גומר. אני גומר. אני גומררררררר. בתוך שניות, זרם אדיר של נוזל תאווה לבן פרץ מתוך הזין שלו, הישר אל מעמקי התחת שלי, נועם גמר עמוק בתוכי. חשתי את פרץ הזרע החם מציף את גופי עמוק בפנים. חשתי את פעימות הזין שלו בתוך התחת שלי, חשתי כאילו הזין מעסה את כל חלל התחת. נועם השמיע אנקות הנאה. נשף על גופי נשיפות חוזרות ונשנות על גבי, לאורך גופי ועל התחת שלי. הוא נשאר נעוץ בתוכי עוד מספר דקות, לאחר שנח מעט, שלף את הזין שלו מתוכי ונשכב על המיטה נושם בכבדות ועיניו עצומות. רכנתי לעבר נועם בעדינות רבה הסרתי את הקונדום מהזין שלו. עם קצה לשוני ליקקתי את מותניו, לכל אורכן, באיטיות ועדינות, לקיקות רטובות ונעימות. העברתי את צפרני לאורך גופו. לאורך מתניו, לאורך ירכיו, בין רגליו, על האשכים שהיו עתה ריקים ורכים. בעוד נועם נם תנומה קלה, אחזתי את קצה הזין שהיה עתה שקט לאחר הסערה שעבר, משכתי אותו אל פי והענקתי לו את המציצה הטובה ביותר. הרכה והנעימה ביותר לגבר שזה עתה זיין אותי והעניק לי את הזיון שאני כה מתאווה אליו. כעבור רבע שעה, בעוד אני מלטפת את נועם ומוצצת לו, נועם נעור חייך אליי חיוך רחב. הוא פשט את זרועותיו לרווחה, אימץ אותי אל גופו, שהיה חם ומיוזע ואמר לי. "את הזיון הטוב ביותר שהיה לי מעודי, אני מת עליך, אני מת על הגוף שלך, על כל מה שאת מעניקה ויודעת להעניק. מעל לכל אני מקנא בבעלך, כיף לו שיש לו אותך". קמנו מהמטה, חמקנו במהירות אל המקלחת, שטפנו את גופנו בקלילות, התלבשנו ותוך מספר דקות כבר היינו בדרכנו חזרה. גם הפעם שוחחנו על נושאים שונים, אבל היום בניגוד לאתמול, הייתי נחושה. החלטתי שזהו, מימשתי את הפנטסיה, ומכאן אני חוזרת למשרד, מסמנת וי, ומוחקת כל קשר עם נועם. תוך זמן קצר הגענו למשרד. נפרדתי מנועם לשלום, גם הפעם הוא נשק לי בלחי. יצאתי ממכוניתו, היישר אל משרדי ומשם הביתה. יום שלישי 5 באוגוסט 2003 שעה 20:06 שלום אהוב ליבי היקר, תודה שהיית איתי כל היום והתקשרת. לא הספקתי לספר לך הרבה. אתמלל את הפגישה בהמשך הערב. לא טעיתי בהערכה שלי לגביו. בקיצור אומר לך שהוא רצה להאריך את שהותו כאן בתנאי שאבלה איתו את סוף השבוע. אמרתי לו שיש לי משפחה ולא אוכל. "גם אני תכף אהיה משפחה שלך " הוא עונה לי. "למה?" "בתור מאהב שלך אני הופך להיות חלק מהמשפחה". הוא עונה לי. "כך אתה מגדיר את עצמך? ואיך אתה מגדיר אותי אצלך?" שאלתי. "אם אני מאהב שלך אז את מאהבת שלי". "לא נראה לך שמאהבת של בחור בן 27 צריכה להיות צעירה יותר ממנו?" אני שואלת בצחוק. "נראה לך? אם אספר לחברים שלי שיש לי מאהבת בת 40, הם יגידו לי - מה היא עושה עם ילד כמוך? וזה יחמיא לי דווקא". ואז עניתי לו בשיא העדינות האפשרית - "אתה יודע נועם, אשה המחפשת מאהב, זה בדרך כלל קורה לה כאשר אין לה אהבה בבית והיא מחפשת אותה בחוץ. או שהיא מחפשת ריגושים. לי יש גם אהבה וגם ריגושים בבית. איתך אני מממשת פנטזיה כלשהי. אני אומרת לך בכנות מה אני מרגישה. מה דעתך על זה?" אני שואלת ומנסה לפתח שיחה. "אני מבין מזה שרצית כמה זיונים בחוץ ואת חוזרת הביתה". הוא אומר. "כן. אתה מגדיר את זה קצת שונה ממני. אפשר היה להמשיך את הקשר הזה בינינו על בסיס אחר. אם נבנה את זה על בסיס של ציפיות רגשיות, זה יהיה קשה לשנינו. אתה לא חושב כך?". אני אומרת לו. "על איזה בסיס, אם כך את רואה את הקשר? כספי?" והוא ממש מתגלגל מצחוק. "ואוו זה רעיון לא רע...". אמרתי בצחוק כאילו לא התכוונתי. "את מאוד מוצאת חן בעיניי. מאוד נוח לי איתך. את רכה ועדינה אליי. בחורה צעירה ממני או בגילי לא מתנהגת כמוך. אני מרגיש טוב עם זה והייתי רוצה שהקשר ימשך כך. שכל אחד מאתנו יהיה נכון לשני. והקשר בינינו יהיה על בסיס חברי אוהב". שתקתי כמה שניות. ידעתי שזה לא מה שאני רוצה. ואז אמרתי לו: "בוא ניפרד איש איש לדרכו ונחשוב על זה. אני לא רואה את עצמי על סטטוס כמו שאתה מגדיר". "תספרי לבעלך על הפגישה הזאת ועל נושא השיחה הזה בינינו?" הוא שאל בעיניים פעורות מעט לרווחה בדאגה משהו. "אם זה חשוב לך כל כך לא אספר לו בימים הקרובים. מאוחר יותר אספר לו". זהו אהוב שלי. אוהבת אותך מאוד

לרשימת הסיפורים

שלחו סיפור

תלונה להנהלת האתר
שלחו לנו את הסיפור שלכם

כתיבה אירוטית היא התחביב שלכם?
עברתם חוויה מינית מטריפה?
שתפו אותנו...

*אפשר לצרף לסיפור תמונות אמיתיות


שלחו סיפור
תמונות גולשים
סיפור אחרון
כתבה נבחרת
סקס קבוצתי בפעם הראשונה
אני אנסה לעשות את זה קצר כי יש לי הרגשה שעוד כמה דקות כולם יתעוררו. קוראים לי מיכל, עוד שבועיים אני אחגוג את יום הולדתי השלושים ואני שמחה לבשר שמשאלה אחת לפחות הספקתי להגשים – הלילה זכיתי לחוות מין עם עוד שלושה אנשים מדהימים.

להמשך קריאה לחצו כאן...

צימרים וחדרי אירוח לשעות של אהבה



חדרים לפי שעה
צימרים מפנקים
חדרים בוידאו!
אתרי הכרויות
סקס פארטי
רוצה סטוץ להערב? הצטרפו חינם עוד היום לאלפי חברים וחברות שמחפשים להגשים פנטזיות!
MakeLove
מוכנים לעשות את הצעד הבא בדרך להגשמת כל הפנטזיות ? נשים וגברים סקסיים ממתינים לך
הכרויות דיסקרטיות
מחפשים ריגושים?
היכנסו עכשיו
סרטי סקס - Adasha TV
הצעירה החרמנית. בחורה צעירה ושווה חונה את הרכב שלה בטבע ומתחילה לאוננן בעזרת דילדו....
סרט מין חובבני. מספר קטעי מין עם שחקניות חובבניות חלקן עם מסכות על הפנים. הסרט כולל קטע לסבי עם ויברטור..
מין בטבע עם זקנות. מספר קטעי מין עם נשים זקנות שהגיל שלהן לא משחק תפקיד הן חובבות זרגים ומקבלות זיונים ..
מין בגקוזי ישראלי בצילום חובבני. זוג ישראלים עושים מין בזקוזי בצימר בצפון ומצלמים זאת....
סרט מין עם שחורות. מספר קטעי מין עם שחורות מיןיות עם ישבנים עסיסים וחזה גדול בזיונים מעולים עם גברים....
מין עם איסיאתיות. מספר קטעי מין ואורגיות מעולים עם כוכבות פורנו איסאתיות שוות בזיונים עם גברים....
סרט מין. מספר קטעי מין עם בחורות שוות שמקבלות זרגים לישבן ולכוס במגוון תנוחות ומציצות....
סרט מין עם צעירות. מספר קטעי מין ואורגיות עם בחורות צעירות ושוות שמקבלות זין מגברים חטובים. הסרט כולל ב..
מין עם צעירות. 2 קטעים חזקים של מין עם צעירות שוות ביותר מגולחות בכוס בזיונים ומציצות עם גברים....
קוי סקס
1900-540133 - הכרויות טלפוניות Free Love
קו ההכרויות הגדול בישראל לגברים ולנשים!
עלות: 0.5 שח לדקה + זמן אוויר
1900-540352 - גייז און ליין - LIVE
קו ההכרויות החזק בארץ לגייז, דו ולגברים בלבד
עלות: 0.5 שח לדקה + זמן אוויר
שיחות אירוטיות למבוגרים בלבד:
1919-143005 - שיחות אירוטיות עם נימפומניות לוהטות. אתה בוחר עם מי לגמור.
שיחה בינל' 5.99 לדק'
1919-143016 - מספרי טלפון של נשים חרמניות למפגשים
שיחה בינל' 5.99 לדק'
1919-120005 - אתר השיחות האירוטיות של עדשת עירום. עשרות נשים מחכות לכם באתר לשיחות לוהטות.
שיחה בינל' 5.99 לדק'